מקובל הוא אדם שחי בשני עולמות  

שאלה: מה זה אומר שמקובלים חיים בשני עולמות, בעולם הזה ובעולם הרוחני?

תשובתי: מקובל הוא אדם מעניין מאוד, על פי אמות המידה שלנו אי אפשר בשום אופן לכנותו קדוש. זה אדם רגיל עם חמשה חושים רגילים, ראייה, שמיעה, ריח, טעם ומישוש. מקובל קיים בגוף הפיזי עם כל האינסטינקטים היסודיים האופייניים לגוף, שנשמרים בו יחד עם כל ההרגלים והתחביבים השונים. כלומר מקובל, כמו כל אדם אחר, רואה, מרגיש ומעריך את העולם דרך הגוף הבהמי שלו. אבל יחד עם זה הוא נכלל בקבוצה של חברים בעלי השקפה דומה, שמשתוקקים להשיג את העולם הרוחני, והוא מתקדם לפי ההשתוקקות כלפי מעלה. לפי רצונו להתכלל ולפי ההשתוקקות שלו הוא נחשב למקובל. האנשים שאיתם הוא מתחבר, יכול להיות, שכבר לא קיימים בעולם שלנו בצורה של גופים ואין לכך שום משמעות, כי הוא מרגיש את הכוחות שניצבים מאחורי כל האובייקטים ומתחבר איתם, כלומר עם הנשמות, מפני שההשתוקקות שלנו כלפי מעלה היא דרך הנשמה. יוצא, שהוא רואה את העולם הזה, מרגיש את כל הייסורים שלו ורוצה להוציא את האנשים מהעולם הזה, לעומת זאת הוא עולה ומושך אותם אחריו.

שאלה: האם קיים קשר כלשהו בין הגוף הפיזי לעלייה הרוחנית של האדם?

תשובתי: למעשה אין שום קשר, אדם קיים בגוף הזה עד שמתגלה בו, מה שנקרא, הנקודה שבלב, אז הוא יוצא כביכול מהגוף שלו, מפסיק להתעסק רק בו, ומתחיל לעסוק בהתפתחות של הנקודה שבלב. אבל אין זה אומר, שהוא כבר לא רואה את יופיו של העולם הזה, לא אוהב את האנשים הקרובים לו, לא רוצה לאכול משהו טעים וכולי. קיים בו כל מה שאופייני לאדם בעולם שלנו. אנשים, שנמצאים לפני עליה רוחנית, לא צריכים לפחד שהם מאבדים משהו, להיפך הם רק מרחיבים את מעגל התקשור שלהם.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 13.12.2015