מעמד הביניים הולך ונכחד

דעה: בשנת 420 לפני הספירה אמר אוריפידס: "רק מעמד הביניים הוא התמיכה הטובה עבור העיר, הוא כנוע ומציית לחוקים ולשלטון". במאה השלישית לפני הספירה אמר אריסטו ש"מדינה שמורכבת מאנשים ממוצעים, תהיה לה את המערכת המדינית הטובה ביותר".

בשנת 1913 הגדיר המכון לסטטיסטיקה של אנגליה את המושג "middle class", כשכבות של אוכלוסייה שנמצאות בין מעמד השלטון והפרולטריון. מאז קובעת הסוציולוגיה המערבית את מעמד הביניים כהוכחה העיקרית ליציבות המדינית והכלכלית של המדינה, בהתאמה מלאה עם מורשת אריסטו.

למרות שבקנה מידה עולמי מספר העניים נמצא בירידה מתמדת, מסומנת מגמה ברורה ל"הצטמקות" מעמד הביניים במדינות המפותחות עד לרף התחתון של ההכנסות. תהליך זה מוביל להיעלמותם של מוצרים מסורתיים של מעמד הביניים שהוגדרו כאיכותיים ויקרים באופן מתון. בפריז הרבה מאוד חנויות פשטו את הרגל ונסגרו, כמו גם חנויות אופנה שסגרו דלתותיהן מפאת מחסור בלקוחות.

62 בני אדם שולטים במחצית הנכסים והרכוש של העולם.

דעה: האנשים העשירים ביותר בעולם, שמהווים בסך הכול 1% מהאוכלוסייה, הם בעלי נכסים ורכוש גדולים יותר מ- 99% מהאוכלוסייה. 62 אנשים מחזיקים ברשותם את אותו נפח עושר שמחזיקים ברשותם 3.6 מיליארד בני אדם, המהווים את החצי העני ביותר של אוכלוסיית העולם. משנת 2010 עושרם של העשירים גדל ב – 44% וזה של האוכלוסייה הענייה ירד ב – 41%.

האגו לוחץ על כל אדם עד שהוא חייב לבצע את דרישותיו. לא משנה עד כמה האדם יהיה עשיר, הוא ירגיש עצמו יותר ויותר "חַסַר מילוי" וימשיך לשאוף עד שכל העושר של העולם יהיה שייך לו ואחר כך גם היקום.

לכן התקווה היא שהמעמד העשיר יתעשת ויעצור וישאיר משהו למעמד הנמוך ממנו ברמת החיים. אי שוויון העולם נע במהירות ל-  1% עשירים ו – 99% עניים, ללא מעמד ביניים. זהו החוק של הטבע האגואיסטי שלנו.