דף הבית / קבלה ומדע / מציאות מדומה / מעולם של אשליה לעולם של מציאות 

מעולם של אשליה לעולם של מציאות 

שאלה: מזה כמה שנים, אני מנסה להבין מי אני ומה הייעוד שלי בחיים. כיצד ניתן להמשיך את הדרך, מבלי להתבלבל, ולהבדיל בין אמת לאשליה?

תשובתי: למעשה כולנו נמצאים בעולם של אשליה מוחלטת, ואנחנו מתחילים להגיע להבנה זו בעזרת לימוד השיטה של חכמת הקבלה. אבל הבעיה היא כיצד לגלות את העולם האמיתי, את הדמות האמיתית שבה אנחנו באמת נמצאים, ולא בהטבעה הזאת שבה אנחנו מרגישים עכשיו כביכול את עצמנו וכביכול בעולם. לשם כך אנחנו צריכים ללמוד ולעסוק בחכמת הקבלה. חכמת הקבלה בתרגום המילולי, מסמלת קבלה, תפיסה, הרגשה, וכשהעולם המדומה שלנו, כפי שהוא מצטייר לנו היום בחושים הגשמיים שלנו, המוגבלים מאוד, יתבקע ויפתח לפנינו, אז נתחיל לראות דרכו עולם אחר, שהוא המדרגה הבאה של התפתחות האנושות.

אותם אנשים שמתעורר בהם הצורך להרגיש את החיים בצורתם האמיתית ולא להישאר באשליה, מגיעים בדרך כלל לחכמת הקבלה, ומתחילים ללמוד אותה ולעסוק בה באופן רציני. אבל כדי לפתח בתוכנו חושים חדשים, אנחנו צריכים לצאת מעצמנו, מהחושים הנוכחיים שלנו. לכן ניתנה לנו האשליה שאנחנו נמצאים בעולם הזה, כדי שנראה לידנו אנשים כמונו, שמשתוקקים להשיג את מצבם האמיתי ואת המציאות הסובבת.

לצאת מעצמנו, זה אומר להתחיל להתקשר, להשתתף ולהתחבר עם אנשים הדומים לנו, בצורה כזאת שההתכללות ההדדית שלנו זה בזה, תעזור לנו להתחיל להרגיש את מה שיש מחוץ לנו ולא בתוכנו, כדי שנתחיל לתפוס את העולם שמחוץ לנו ולא בתוכנו. בזה מסתכם התפקיד העיקרי שלנו, שממומש על ידי חוק פשוט מאוד, "ואהבת לרעך כמוך". כלומר אנחנו מתחילים להתייחס לזולת כמו לעצמנו, ולהסתכל על העולם דרך הרֵגשות שלו, וזה נקרא "יציאה מתוך עצמך".

המקובלים נותנים לנו רשימה שלמה של עצות כיצד להשיג את הקשר הנכון בינינו, ועל ידי מימוש העצות בעבודה בקבוצה מאורגנת, נגיע בתוכה למצב שבו כל אחד מאיתנו מרגיש את האחרים ולא את עצמו. בכך שאדם יוצא מעצמו לתוך האחרים, הוא מרגיש בתוכם את המצב העליון, ובכך שהם מתנתקים מעצמם ומתכללים איתו, הם מרגישים את מצבם העליון, וכך כל אחד מאיתנו מתחיל להשיג מערכת חדשה של מבנה העולם, את מה שנמצא מחוץ לו. יחד עם זאת, נעלמות כל ההגבלות של תפיסת העולם הזה, ואנחנו מתחילים להרגיש את כל מה שנמצא מחוץ לנו ומגיע דרך חושים חיצוניים חדשים, ולא דרך חמשת החושים הגשמיים: ראייה, שמיעה, טעם, ריח ומישוש.

החושים החיצוניים בנויים בצורה כזאת שהאדם נמצא מעל לרצון שלו, בניגוד לדחף האגואיסטי שלו לספוג ולקלוט הכל לתוכו, ואז הוא רוכש תכונות חדשות, תכונות של השפעה, תכונות של אהבה, תכונות של יציאה מתוך עצמו. החושים החדשים שנרכשים על ידינו נקראים "נשמה", שבה אנו מרגישים את העולם העליון, ואיננו מוטרדים עוד על ידי התפיסה המוגבלת שלנו. אז אנחנו מתחילים להבין, להשיג ולהרגיש את כל מה שקורה באמת איתנו ובכל הבריאה.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 13.12.2015

 

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest