מסר עם אמירה נסתרת

Laitman_2011-09-27_1336_w.jpg

הרב"ש, שלבי הסולם, שנת 1986 (תשנ"ו), מאמר י"ג "בא אל פרעה- ב'": "וכמו כן ניתן לנו מצות "ואהבת לרעך כמוך". רבי עקיבא אומר "זה כלל גדול בתורה". כלומר, שע"י זה שהאדם עובד באהבת חברים, הוא מרגיל את עצמו לצאת מאהבה עצמית ולהגיע לאהבת הזולת".

בהתחלה קשה לאדם בכלל להסכים עם הצורך של העבודה בקבוצה, קשה לו לקשור אותה להתקדמות הרוחנית והבנת הבורא, שהוא הכוח הכללי של המציאות שפועל בכל היקום, בכוכבים ובגלאקסיות, ובתופעות שנחקרות על ידי מדענים בתחומים שונים כגון: פיזיקה, כימיה, גיאולוגיה, אסטרונומיה וכדומה. במציאות שלנו פועלים כוחות אדירים. מה הקשר של זה, ליחסים ההדדיים הטובים עם בני האדם האחרים? למה אני צריך לחיות איתם בהסכמה ובאהבה?

נדרש זמן רב כדי להשלים עם זה. אנחנו מסכימים ומקבלים את הנטל הזה ממש ב"חסד עליון". ועד אז, בכך שקוראים על אהבה, אנחנו מחכים מתי כבר ידברו איתנו בצורה מעשית ויסבירו לנו איך להגיע לכוחות הנסתרים, שנבין את המתרחש ונוכל להשיג את הגדלות…

מכיוון שהאדם נמשך לשליטה, ואילו כאן אומרים לו להיפך: "צריך להיות טוב, לאהוב את האחרים, לשרת אותם, הם גדולים ואתה קטן…". זה בכלל לא מתאים לדימוי שלו. האדם רוצה גדלות, שליטה, השגה, תאווה, כבוד, מרגיש קנאה, מטפח את העצמיות ואת העצמאות שלו. אך, "האגו הטוב" דוחף אותו קדימה, כדי לסדר את החיים שלו בצורה הטובה ביותר. "תתנו לי להבין כיצד זה נעשה. תראו לי משהו…" ובתשובה הוא שומע: "תבטל את השכל העצמי שלך, תעזוב את כל הציפיות והכמיהות, ותתחיל לעבוד בקבוצה".

לזה אין לנו שום בסיס של הכנה, שום קצה חוט ושום צורך. היום, שאנחנו מדברים על אהבת הזולת כלפי החברים, אנחנו כנראה כבר לא תופסים את זה או שמשלימים עם זה מתוך ההרגל עם המילים של המקובלים, אבל למעשה מדובר על תהליך מאוד גדול שכל אדם בעולם צריך לעבור אותו בצורה זו או אחרת, לפני שהוא ישמע על המסר של האהבה, האיחוד וההשפעה. רבים נמשכים בקלות רבה יותר לכך, בהיותם הרבה יותר אגואיסטיים מאשר אנחנו. ואילו אנחנו, ככל הנראה, לא שמים מספיק דגש על מה ששייך לתפיסה, להרגל, ולהתאמה. האנשים בהדרגה מתרגלים למחשבה על ההשפעה, האהבה והחיבור, בכך שהם כבר לא רואים בזה תועלת אגואיסטית, אלא אמצעי שמוביל למשהו נעלה יותר. בעבר האדם שמע הסברים על אהבה, ויחד עם זה המשיך לעסוק בעיסוקים שלו, אחד לא הפריע לשני. אבל עכשיו מדובר לא רק על השיפור המוסרי של האדם, אלא על תיקון העולם.

עדיין איננו מבינים שה"סיסמאות" שלנו די "קלות" לעיכול, אך הן בעצם מכוונות נגד הכלכלנים, אנשי העסקים, הפוליטיקאים וכולי. מפני שבסופו של דבר אנחנו אומרים: "אתם נוהגים רע, אתם מקלקלים את העולם, בעוד שהתיקון שלו צריך להיות בעל אופי שונה. אינכם מבינים מה צריך לעשות. בינתיים צריך לסובב היום הכול ב- 180 מעלות, ולהסתכל על העולם דרך חיבור ואהבה. ואז אתם תראו מערכת נכונה ותבינו איך לנהל את העולם בטוב, ובשליטה של האהבה".

זהו רגע עדין ורגיש שבעתיד צופה התנגשות. בעיקרון, כאן מתנהלת מלחמת גוג ומגוג. מכיוון שאנחנו הרי מדברים על הגישה לניהול כל החיים מבלי להסתפק במודרניזציה של מערכת החינוך, שעם זה גם ככה כולם מסכימים. אך כאשר מדובר על משהו גדול יותר, כמו האנשים שיושבים במשרדים חשובים וממוקמים ליד קופות חשובות, בעלי שלטון, הם מרגישים שאנחנו מביאים להם שיטה שונה לחלוטין.

אלה הן כבר לא תוספות שמרגיעות את העם לפי האינטרסים שלהם, אלא זה גינוי של שיטות העבודה שלהם.

לכן צריך לפעול בעדינות, לרכך את הניסוח ולגלות זהירות רבה, כדי שהמסר שלנו לא ייראה מאיים. אנחנו מדברים על אהבה וזה מספק את כולם, אבל הם עדיין אינם מודעים לכך שהם צריכים לשנות את עצמם ואת הגישה שלהם לניהול…

מתוך שיעור על מאמרו של רב"ש, 17.04.2012

ידיעות קודמות בנושא:
המרפאים של העולם
לפי חוקי הבועה
מסר עם מילוי

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest