קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מאמר דעה: הקריאה לעצור את הצמיחה הכלכלית נשמעה עוד בשנת 1972 בדו"ח של "מועדון רומא". מיתולוגיית הצמיחה הכלכלית היא, שהעלאת התמ"ג מביאה לירידה באבטלה. ההצעה הקיימת היא להתרחק מהמשוואה: צמיחה כלכלית = תעסוקה = רווחה, לעזוב את "דת הצמיחה הכלכלית" אשר מדגישה את התפתחות התעשייה. הירידה בפעילות הכלכלית חייבת להיות מכוונת להגנה על הסביבה מפני בזיזה, לשאיפה לקבוע בסיס לחברה ידידותית.
ישנה הצעה לספק לכל התושבים לאורך כל חייהם את כל הדרוש לחיים פשוטים אך ראויים (מגורים, מזון, ביגוד, מים, חשמל, שירותי בריאות…). זאת אומרת, להבטיח לכל אחד גישה מסוימת חינם למשאבים ההכרחיים, תוך הוספת סכום כסף לא גדול ל"הוצאות מיוחדות".
התייחסותי: מצב כזה יביא לכך, שהעבודה תפסיק להיות המטרה העיקרית עבורנו, המקור היחידי של הקשרים החברתיים והדרך היחידה להבטיח לעצמנו חיים הגונים. מצב זה יבטל את הייצור של דברים לא נחוצים, ישחרר את האנשים להתפתחות אינטגרלית, יפסיק את האבטלה, יעצב דרך יציאה מהקפיטליזם ומתיאוריית השווקים אל סקטור ללא תשלום, יארגן מחדש את החברה, את מנגנון הצריכה, את שיטות הייצור ואת קביעת הצרכים הריאליים שלנו.
חייבים לדון בשיטות החלוקה ללא תשלום של הצרכים ההכרחיים בזמן הלימודים במסגרת החינוך האינטגרלי, כמו גם בהשתתפות של כל אחד בעבודות לטובת הכלל. במסגרת הסדנאות דנים במשימות ומציעים שיטות למימושן.
חולשת התוכנית היא בכך שאין בה נתונים מספריים, וכן בחוסר החיבה כלפי הכלכלה האינטגרלית, מה שמאפשר לסקפטיים לדחות את כל ההצעות. החלוקה תהיה אפשרית כאשר תיקבע ההכנסה ההגיונית וכאשר תיפתרנה הבעיות של סקטור המגורים. רק במידת הלימוד של החינוך האינטגרלי יתקיים מעבר הדרגתי למשטר החדש של כל שכבות האוכלוסייה, מהנמוכים על פי רמת ההכנסה, אל הגבוהים.
בכל מקרה, עומדת לפנינו האפשרות לבחור בין נפילה הכרתית של ההתפתחות עד לרמה רציונלית, לבין שפל בלתי נמנע ובלתי נשלט.
ידיעות קודמות בנושא:
פולחן של צמיחה
תור הזהב של האנושות מאחורינו
תפסיקו להתפלל על התוצר הלאומי הגולמי
