דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מנהרה לעולם הנגדי

מנהרה לעולם הנגדי

כל העולם מתחלק עבורי למה שנמצא בתוכי ומה שנמצא מחוצה לי. ישנו הגוף שלי, שתופס איזה מקום, והעולם שסביבי. הדבר החשוב ביותר בשבילי זה אני עצמי, וכל השאר זה תוספת שגם כן נחלקת לדרגות חשיבות בהתאם לכמה שזה מועיל או מזיק לי.

אבל נניח שאני מחליף מקומות בין החלקים האלה ומגיע למצב שבו החיצוניות הופכת ליותר חשובה עבורי מאשר אני עצמי. בזה אני עושה בתוכי מהפכה, היפוך פנימי של התפיסה, שבונה בתוכי יחס חדש כלפי המציאות. אני מתחיל לתפוס בצורה הפוכה את המושגים זמן, תנועה, מקום, טוב ורע, כלומר הכול מתהפך בדיוק רב להיפך.

אני מוצא את עצמי בעולם נגדי (באנטי עולם), שהפוך לעולם העכשווי שלנו! הוא יכול לנוע בכיוונים אחרים לגמרי: כמו העבר, כך גם ההווה והעתיד, ללא שום הגבלות.

תפיסת המרחב משתנה, אני כבר לא קשור למקום מסוים. פיזיקאים מדברים על קיומן של מנהרות ביקום, שלתוכן אנחנו יכולים להיכנס. אנחנו צריכים לחדור לאותו עולם שנמצא מעבר לחומר.

באופן טבעי אני מחשיב את עצמי כחשוב מכל מה שנמצא מבחוץ. אבל אם הייתי יכול לסובב את התפיסה הזאת ולנהל אותה, כלומר להחליט בעצמי מה חשוב בשבילי, אז במידה הזאת הייתי הופך להיות לבעל הבית על הזמן.

אבל הפיזיקה מדברת על עקמומיות המרחב מנקודת מבט תיאורטית, כפי שזה נראה בעזרת מכשור מיוחד, אבל על ידי אותו אדם ארצי. בדרך כזאת אי אפשר לצאת מעבר לגבולות של העולם הגשמי. הם ייראו את אותו החומר, רק ברזולוציה יותר גבוהה של זמן, תנועה ומקום.

ואילו חכמת הקבלה מדברת על שינוי תפיסת האדם, שמפסיק להיות תלוי בחומר. אני עומד עירום וחופשי מהחומר באמצע היקום, מסתכל דרכו ללא שום גבולות ורואה את אותו המקום שממנו יצא הכוח שגרם ל"מפץ הגדול". הכוח הזה נתן אנרגיה ליצירת כל היקום העצום ופיתח אותו עד לאותה הנקודה שבה אני נמצא עכשיו.

ואילו אני מביט לאחור ורוצה לראות את הכוח הזה שהיה הסיבה ל"מפץ הגדול", ודווקא אותו אני רוצה לחקור. אין לי מה לחקור בתוך היקום שלנו, כי זה רק תוצאה של אותו הכוח ההתחלתי. אם אני אדע ואכיר את המקור, אז אשיג גם את כל התוצאה שלו.

אבל לפי התוצאות אנחנו לא נוכל לחקור וללמוד את המקור. אנחנו רואים שהאנושות אינה מסוגלת לזה בשלב הזה של ההתפתחות שלה, ובכלל, זאת לא הדרך.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 352, 17.04.2014

ידיעות קודמות בנושא:
האם תמונה אובייקטיבית של המציאות ניתנת להשגה?
תחת ההרדמה של האגו
הזמן הוא פונקציה של התפיסה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest