דף הבית / קבלה לעם / ספר הזוהר / מן המקורות 7.12.09

מן המקורות 7.12.09

מיכאל לייטמן

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

הכנה לשיעור הקבלה היומי

נושא: אדם שמתפלל תפילת יחיד, על עצמו בלבד, אינו זוכה לעזרה מלמעלה (17:50)

"אין לאדם לבקש מה' שיקרב אותו אליו, כי זו חוצפה מצד האדם, כי במה הוא יותר חשוב מאחרים. מה שאין כן כשהוא מתפלל על הכלל, שהיא המלכות, הנקראת כנסת ישראל, הכלל של הנשמות, ששכינתא בעפרא, ואז מתפלל שהיא תעלה, היינו שה' יאיר בה את חשכתה, ממילא כל ישראל יעלו בדרגה, וגם האדם המבקש, שהוא גם כן בתוך הכלל"

(כתבי רב"ש, כרך ג', מאמר "חורבן דקדושה")

נושא: אם הנשמות רוצות להתחבר ביניהן, הן מעוררות על עצמן כוח ממדרגה עליונה, הנקרא כוח הערבות (20:00)

"וזהו דבר הערבות, אשר כל ישראל נעשו ערבים זה לזה.
כי לא נתנה להם התורה, בטרם שנשאל כל אחד ואחד מישראל, אם מסכים לקבל עליו את המצוה של אהבת זולתו, בשיעור הכתוב "ואהבת לרעך כמוך" בכל שיעורו, דהיינו, שכל אחד מישראל, יקבל על עצמו, לדאוג ולעבוד בעד כל אחד מחברי האומה, למלאות כל צרכיו, לא פחות ממה שהוטבע באדם, לדאוג בעד צרכיו עצמו.
ואחר שכל האומה הסכימו פה אחד, ואמרו: "נעשה ונשמע", הרי שכל אחד מישראל, נעשה ערב, שלא יחסר דבר מה לשום חבר מחברי האומה, אשר אז נעשו ראויים לקבלת התורה ולא זולת"

(כתבי בעל הסולם, מאמר הערבות)

חלק א – זהר לעם, פרשת נח, ע"מ 41, אות רנב

נושא: כל העליון ביותר, בעת נפילתו, כלומר כאשר הוא מאבד את המסך שלו, נופל למקום התחתון ביותר (02:35)

"מדוע בעולם הנקודים מלך הדעת, שהוא קומת כתר, שהוא מלך הראשון, בעת השבירה נפל למטה יותר מכל המלכים, משום שכל שהעב ביותר, הגם שהוא משובח ביותר בזמן שיש לו מסך, מה שאם כן כשנאבד לו המסך הוא גרוע ביותר. לכן נפל יותר למטה מכל המלכים"

(כתבי רב"ש, כרך ב, אגרת טז)

נושא: האדם הוא מרכז כל הבריאה, וכל שאר העולם עולה ויורד עמו (15:20)

"אין לשאול כלל, על מצב שאר בריות העולם, חוץ מהאדם, משום שהאדם הוא מרכז כל הבריאה, וכל שאר הבריות, אין להן חשבון וערך של כלום לעצמן, זולת באותו השיעור, שהן מועילות לאדם, להביאו לשלמותו, ועל כן הנה עולות ויורדות עמו, בלי שום חשבון לעצמן"

(הקדמה לספר הזוהר, ע"מ 44, אות יח)

חלק ג- כתבי בעל הסולם, מאמר "תכונתה של חכמת הנסתר בכללה"

נושא: אין לאדם אלא לתקן את פנימיותו, כי כל המציאות נמצאת בתוכו, ולא מחוצה לו, כפי שנדמה לנו (03:20)

"חוש הראיה שלנו, שאנו רואים לפנינו עולם גדול ענקי וכל מלואו הנהדר, הרי באמת אין אנו רואים כל זה אלא רק בפנימיותנו. כלומר, במוח האחורי שלנו, יש שמה כעין מכונה פאטאגרפית, המציירת לנו שמה כל הנראה לנו, ולא כלום מחוץ לנו"

(כתבי בעל הסולם, מבוא לספר הזוהר, אות לד, ע"מ 112)

"אע"פ שבפועל אנו רואים הכל ממול פנינו, מכל מקום כל בעל שכל יודע בברור, שכל הנראה לנו אינו אלא בפנימיות מוחנו בלבד. כן הנשמות, אע"פ שכל הדמוים הן רואות במשפיע, מכל מקום אין להן ספק משהו, שכל אלו הם רק בפנימיותן עצמן ולא כלום במשפיע"

(כתבי בעל הסולם, מבוא לספר הזוהר, אות לד, ע"מ 112)

נושא: האדם יכול לקבל התעוררות וחשיבות המטרה רק מהחברה (31:50)

"אם הוא אין לו כל כח רצון וחשק לרוחניות, אם הוא נמצא בין אנשים שיש להם חשק ורצון לרוחניות, אם האנשים האלה מוצאים חן בעיניו, הוא גם כן לוקח כח התגברות והרצונות והשאיפות שלהם, אף על פי שהוא מכח תכונתו עצמו אין לו אלו הרצונות והתשוקות וכח התגברות. אלא, לפי החן והחשיבות שמחשיב אלו האנשים, אז הוא מקבל כוחות חדשים"

(כתבי בעל הסולם, מאמרי שמעתי, מאמר צט "רשע או צדיק לא קאמר")

"מטרם שבא להחברה, הוא היה מאוכזב מענין התקדמות בעבודת ה'. מה שאם כן עכשיו, החברה הכניסו בו רוח חיים מלא תקוה, שהשיג ע"י החברה בטחון וכח התגברות, כי מרגיש עכשיו, שיש בידו להגיע לשלימות.
וכל מה שהיה חושב, שעומד לנגדו הר גבוה, וחשב שאין בידו לכבוש אותו, אלא באמת הם הפרעות חזקות, הוא מרגיש עכשיו, שהם ממש אין ואפס. והכל קבל מכח החברה, מטעם שכל אחד ואחד השתדל להכניס מצב של עידוד וקיום אויר חדש בהחברה"

(כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "מה לדרוש מאסיפת חברים")

נושא: בזמן הירידה, על האדם לחפש עצות, איך לעלות שוב ברוחניות. בדומה לזקן שמסתכל תמיד על הארץ, כאילו הוא מחפש דבר מה (48:35)

"אדלא אבידנא בחישנא". פירוש, שהזקן שהולך מסתכל תמיד לארץ, כאלו מחפש דבר (שבת קנ"ב). יש להבין, מה בא זה להודיענו. אלא, זקן זהו מי שקנה חכמה. ומטרם שנאבד לו את היראת שמים הוא מחפש בארץ, שארץ רמז ליראת שמים, ואינו מחכה עד שיאבד את היראת שמים שלו, שאז יחפש, אלא חכם הרואה את הנולד ומחפש מקודם"

(כתבי רב"ש, כרך ג', מאמר "הזקן מחפש יראת שמים")

"ובזה יש לפרש, מה שאמרו חז"ל (שבת קנ"ב) "אָדְלֹא אֲבִידְנָא בְּחִישְנָא". פירוש, זקן שהולך שחוח, ומסתכל תמיד לארץ, כאילו מחפש דבר. ואומר, אדלא אבידנא (שלא נאבד ממני דבר), אפילו הכי בחישנא, אני מחפש. שיש לפרש "זקן, זה שקנה חכמה". היינו, שהוא "חכם, הרואה את הנולד". היות שהוא יכול לבוא לידי ירידה, כדי שירכוש כלים ריקים, שיהיה אפשרות לה', שימלא אותם. אחרת הוא ישאר במצב השפלות, מסיבת שלא מרגיש, שהוא בעל חסרון. ואז, בזמן שנאבד לו מצב של העליה, הוא מתחיל לחפש עצות, איך לעלות שוב ברוחניות"

(כתבי רב"ש, כרך ב', מאמר "מהו ענין יסורים בעבודה")

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest