קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו
הכנה לשיעור הבוקר היומי
נושא: מהו מושג "הזמן" ברוחניות ? מנין חז"ל היו יודעים מה שהיה אברהם אומר ליצחק, כאשר בארו את פסוקי התורה ?
"כי האמת הוא, שאין הזהר מדבר במקרים גשמיים כלל, אלא בעולמות עליונים, שאין שם סדר זמנים כמו בגשמיות, וזמנים הרוחניים מתבארים בשינוי צורות ומדרגות – הם למעלה ממקום וזמן"
"מציאות מקום ברוחניות נקרא מקום מציאות, מטעם שכל מי שבא לשם, היינו למקום ההוא, רואה אותה צורה כמו השני… ומה שאמרו חז"ל, מה שמבארים את פסוקי התורה. שאומרים, "כך היה אומר אברהם ליצחק" … נשאלת השאלה, מנין היו יודעים את זה, מה שהיה אומר אחד להשני?
משום שאותם שבאו להמדרגה ששם היה עומד אברהם, או מי שהוא, אז הם רואים ויודעים כמו שאברהם ידע וראה, לכן הם יודעים מה שאברהם היה אומר… משום שגם הם השיגו את המדרגה. וכל מדרגה ברוחניות הוא מציאות שכולם רואים המציאות, כמו שכולם שבאים לעיר לונדון באנגליה, כולם רואים מה שיש בעיר ומה שמדברים בעיר"
חלק א – זוהר לעם, פרשת ויקהל, אות תכט
נושא: כדי לזכות לגאולה צריך קודם להרגיש מהי גלות
"צורתו של ההעדר אינו אלא בחינת השלילה של ההויה. והנה צורת ההויה, שהיא הגאולה, מודעת לנו בכתוב "ולא ילמדו עוד איש את רעהו, כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם". וא"כ יהיה צורתו של ההעדר הקודמתו. דהיינו צורתה של ה-גולה היא בחינת השלילה של דעת השי"ת, שזהו חסרון באל"ף, שחסר לנו ב-גולה והמקווה לנו ב-גאולה, שהיא הדביקות ב"אלופו של עולם". שזהו כל פדות נפשינו בדיוק, לא פחות ולא יותר. והוא שאמרנו, שכל האותיות של גאולה נמצא בגולה, חוץ מאל"ף, שהוא "אלופו של עולם""
נושא: האדם לא יכול לצפות לגאולה טרם שבא לידי הרגשה והבנה שלא משיג כלום בכלים של קבלה עצמית, לא בטוב ולא ברע, אלא שחייב לעלות מעליהם, לבחינת השפעה
לפי זה יהיה הפירוש "ויבן ערי מסכנות" – לישראל, ולפרעה – את פיתם ורעמסס. היות שכל מה שעבדו ישראל, נפל לקליפות, ולא היו רואים שום ברכה בעבודתם. ובזמן שהיו מתגברים בעבודת האמונה ובבחינת השפעה, אז כן ראו פריה ורביה. וברגע שנפלו לבחינת ידיעה וקבלה, היו תיכף נופלים לרשות קליפת פרעה. ואז באו לידי החלטה גמורה ומוחלטת, שהעבדות צריך להיות בבחינת אמונה למעלה מהדעת, ובבחינת השפעה.
אבל ראו, שאין כח בידי עצמם לצאת משליטת פרעה. לכן כתוב "ויאנחו בני ישראל מן העבודה". כי פחדו, שלא ישארו שם בגלות לעולמים. אז "ותעל שועתם אל ה'", וזכו לצאת מגלות מצרים.
נושא: "האדם הראשון", היה הראשון להשגת חכמת הקבלה
"אדם הראשון, היה הראשון, למקבלים סדר של ידיעות מספיקות להבין ולהצליח ולנצל עד לקצה, מכל מה שראה והשיג בעיניו. וההבנה הזאת נקראת חכמת האמת, וסדר ידיעות אלו, אינם נמסרים, אלא מפה אל פה. גם נוהג בהם סדר של התפתחות, שכל אחד יכול להוסיף על חברו"
נושא: גאולת ישראל והעולם תלויה בהפצת חכמת הקבלה, כי בה מצוי הכח המסוגל להחזיר את האדם למוטב
"כתוב בזוהר: "דבחבורא דא יפקון בני ישראל מגלותא". וכן עוד בהרבה מקומות, שאך ורק בהתפשטות חכמת הקבלה ברוב עם נזכה לגאולה השלמה. וכן אמרו ז"ל: "המאור שבה מחזירו למוטב". ודקדקו זה בכונה גדולה, להורותינו שרק המאור שבתוכיותה… בה צרור זו הסגולה, להחזיר האדם למוטב. שהן היחיד והן האומה לא ישלימו הכונה שעליה נבראו, זולת בהשגת פנימיות התורה וסודותיה"
"גאולת ישראל וכל מעלת ישראל תלוי בלימוד הזוהר ובפנימיות התורה"
"גילוי חכמת הנסתר בהמון גדול, הוא תנאי מוקדם ומחויב לבא בטרם הגאולה השלימה"
נושא: מה הפירוש "לוו עלי ואני פורע" ?
"טרם גמר התיקון, יש גם כן בחינת שבת, הנקרא "מעין עולם הבא", שהאור השבת מאיר בין בפרט ובין בכלל כולו.
ואור השבת הזה בא בהקפה, היינו בלי הקדם יגיעה. אלא אח"כ יפרע את כל הקפות. היינו, שאח"כ יתן את כל היגיעה, מה שהיה צריך לתת מקודם, שזכה להאור, הוא משלם אח"כ.
וזה פירוש "לוו עלי". היינו, תמשיכו את האור השבת בהקפה. "ואני פורע", מלשון "ופרע את ראש האשה". היינו, שהשם ית' יגלה את האור הזה רק שעם ישראל ילוו, היינו שימשיכו, אף על פי שעדיין אינם ראויים, מכל מקום בהקפה יכול להמשיך"
נושא: אין הבחנות בעצם האורות, אלא בכלי המתפעל מסיבת פגישת האור בו
"בערך עצמם נבחנים כל העולמות לאחדות הפשוט ואין שינוי באלוקות, שהוא סוד "אני הוי"ה לא שניתי". ובאלקות לא שייך ספירות ובחינות. ואפילו הכינויים הזכים ביותר אינם מכנים את האור כשהוא לעצמו, כי הזה בחינת עצמותו שאין בו שום השגה. אלא, כל הספירות וההבחנות, המדובר בהם הוא רק ממה שאדם משיג בו. כי הבורא ית' רצה שאנחנו נשיג ונבין את השפע, בסוד רצונו להטיב לנבראיו"
"איך מבחינים חכמי הקבלה באורות, אשר כל החכמה מלאה מהבחנותיהם?
אכן אין הבחנות אלו אמורים בעצם האורות, זולת בהתפעלות הכלי שהוא הכח, שהוא מתפעל מסיבת פגישת האור בו"
חלק ג – כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "מהו הב' הבחנות שלפני לשמה"
נושא: מה הפירוש שעם ישראל נכנסו לגלות מצרים ?
"וישאלהו האיש לאמור, מה תבקש". היינו, במה אני יכול לעזור לך. "ויאמר, את אחי אנכי מבקש", שעל ידי זה שאני אהיה בצוותא חדא עם אחי, זאת אומרת, על ידי זה שאני אהיה בקבוצה, שיש שם אהבת חברים, אז אני אוכל לעלות על המסילה, העולה לבית ה'.
והמסילה זו היא הנקראת "דרך של השפעה", שדרך זו היא נגד הטבע שלנו. ובכדי שנוכל להגיע לזה, אין עצה אחרת, אלא אהבת חברים, שעל ידי זה כל אחד יכול לעזור לחבירו.
"ויאמר האיש, נסעו מזה". ופירש רש"י, הסיעו עצמן מן האחוה, היינו שאינם רוצים להתחבר עמך. וזה גרם בסופו של דבר, שעם ישראל נכנסו לגלות מצרים. ובכדי לצאת ממצרים, עלינו לקבל על עצמנו לכנס בקבוצה, שרוצים להיות באהבת חברים, ועל ידי זה נזכה לצאת ממצרים ולקבלת התורה"
