ממה מתחיל האדם

האדם מתחיל מהחיבור של המחשבות והרצונות שלנו לכלי הקטן ביותר. ולאחר מכן הוא גדֵל יותר ויותר כתוצאה מכך שמתווספים אליו עוד ועוד חלקים. בצורה כזאת, הוא הופך להיות אדם, שנמתח מסוף העולם ועד סופו. והחיבור שלו, השכל והרגש שלו, נבנה מכל החלקים השבורים שנמצאים בכל אחד מאיתנו, כי הרי כל חלקיק מכיל בתוכו מוח ולב.

החיבור של הכוחות הללו דומה לעיצוב של החומר בעולם שלנו לאורך כל האבולוציה בדרגות הדומם, הצומח והחי. הרי החומר התחיל להתחבר באותה הצורה. וכשאנחנו מתחילים לחבר את החלקים שלנו, גם אנחנו עוברים את אותן המדרגות: דומם, צומח וחי, בחיבור בין בני האדם. אלה שלבים רוחניים, שנקראים גם: עיבור, יניקה, מוחין.

לכן כל העבודה שלנו תלויה בבירור: למען מה אנחנו מתחברים. או שאנחנו מתחברים כדי שתכונת ההשפעה תשלוט בנו, כלומר למען הבורא, למען ההנאה שלו, או שאנחנו מתחברים למען עצמנו, כדי לעשות לעצמנו טוב יותר, כשאנחנו חושבים רק על מצבנו בעולם הזה ועל הגופים שלנו. כלומר אנחנו דואגים לקיום הגופני שלנו, ולא דואגים להרכיב מהחלקיקים שלנו את דמות האדם.

לכן "תפילת שמונה עשרה" מבטאת כל כך טוב את הדרך הרוחנית, את הכיוון, הכוונה, ההשתוקקות למדרגה הבאה שאליה העולם והחברה האנושית עתידים לעלות עכשיו. ולכן מתגלה הצורך להתחבר. השאלה היא רק: לשֵם מה.

יש כאלה שמבינים שהחיבור הוא הכרחי להשגת דרגת האדם, דמות האדם. הם בונים באופן פעיל את הדמות הזאת. ויש כאלה ששייכים לרצון, ומתחברים למען החיים הטובים בעולם הזה.

מתוך שיעור על מאמר של בעל הסולם מספר "שמעתי", 25.08.2011
ידיעות קודמות בנושא:
הבקשה לעשות ממני אדם
האבולוציה של התודעה
תפילת שמונה-עשרה הספירות