סיבת המוגבלות שלי מבחינת אפשרויות ההרגשה (בכל הזמנים), ההשגה (של הכול, של הקשרים בין כל התופעות בכל העולמות) והקיום (חופשי, בכל מקום וזמן, במקביל או בזה אחר זה) – טמונה בתוכי, בקלקול של רצונותיי, היינו באי השלמות שלהם.
אבל אם אשווה את תכונותיי לתכונות האור העליון, הכוח העליון, אעלה לדרגת שלמות, נצחיות, לעולם אין סוף – לפי כל הפרמטרים הקיימים – הרי אני אהיה לגמרי מלא באור, היינו בי יהיה הכול! – זה מה שמציעה לכם הקבלה!
כל זה תלוי רק בשינוי התכונות הפנימיות של האדם.
שאלה : איך קורים מצבים שאנשים "מגלים את האור" אבל הוא כאילו "בורח" אחרי תקופה מסוימת ונשארת רק חשיכה ?
האם מתוך חשיכה וחלל ריק שנותר משם יש מצב לבנות בחזרה את הדרך אל אותה "השמש הנצחית" והעולם הרוחני ?