מי יצר את הדת?

שאלה מה –  Facebook: בודהה לא יצר את הדת, ישו לא יצר את הדת, אם כך מי יצר אותה ולאיזו מטרה?

תשובה: קיימות שלוש דתות בעולם, יהדות, נצרות ואסלאם. הבודהיזם וכל יתר תורות המזרח, אינן דתות אלא זרמים, שיטות, הן קיימות מבלי להתיימר לשום דבר ולא כופות דבר על אחרים. הדתות נוצרו כהעתקים אגואיסטיים של חכמת הקבלה והגיעו אלינו במקום העיקרון הקבלי "ואהבת לרעך כמוך".

חכמת הקבלה מלמדת רק כיצד להגיע לאהבת הזולת, זו נקראת היהדות הפנימית האמתית. כאשר החלו לבצע את העיקרון "ואהבת לרעך כמוך" בקרב עם קטן, גילו שברגע שמיישמים אותו, נתקלים בבעיות קשות שקורעות את העם לגזרים. העיקרון "ואהבת לרעך כמוך" מעורר באדם רצונות ודחפים אגואיסטיים עצומים, על פי ההיסטוריה הם מתוארים כ"מלחמות היהודים".

החל מהמאה העשירית לפני הספירה ובמשך אלף שנה התרחשו דברים נוראיים בקרב העם היהודי, הייתה מלחמת אחים פנימית תמידית. למרות שאנשים נאבקו להיאחז בדרגת "ואהבת לרעך כמוך", הם גילו שאינם יכולים. לכן המקובלים שניהלו את המדינה בתקופת המלך דוד, המלך שלמה ויתר המלכים, החלו "לשחרר" את הדרגה העליונה בהדרגה, כדי לא לבוא לאדם בדרישות גבוהות מדי לביצוע הכלל הזה.

אנשים לא יכלו לסבול את הכלל הזה, מפני שעל פי מחשבת הבריאה, חוק הטבע, צריך היה להוריד את האדם עד לדרגה האגואיסטית הנמוכה ביותר. לכן, מיד לאחר שהשיגו את הדרגה העליונה ביותר של אהבת הזולת הנקראת, "בית המקדש הראשון", הם החלו "ליפול" מדרגה זו. כך מחויב להיות על פי תכנית הבריאה.

העם היה צריך לשמור על הדרגה הזאת אבל אנשים לא הצליחו. חכמי הסנהדרין שעמדו בראשם הבינו שהם לא יצליחו להחזיק את העם בדרגה כזאת, כי העם לא מסוגל לשרוד פיזית או רוחנית. כך, בהדרגה הכול התדרדר עד לדרגה שבה העם החל לבצע פעולות גשמיות רגילות במקום חוקים רוחניים. לדוגמה, כדי להראות אהבה היו מביעים זאת במתנה גשמית, ואם היו רוצים ליצור שותפות היא נוצרה מבחינה חיצונית ולא פנימית, במקום לתקן את עצמו, האדם החל לטבול במקווה וכולי.

באופן כזה אנשים עברו מבצוע פנימי של החוק "ואהבת לרעך כמוך", כלומר עלייה מעל האגו, לביצוע פעולות חיצוניות שנקראות "מצוות". החל מתקופה זו ועד ימינו, המסורות הדתיות הפכו להעתק של הפעולות הרוחניות שאותן על האדם לבצע בלב. נאמר בספרי הקבלה  שיש לכתוב את התורה על לוח ליבך, דווקא זה מה שנדרש מאדם. משום כך, חכמת הקבלה נקראת החלק הפנימי של התורה ואילו הדת, שאותה לומדים ומקיימים את מצוותיה עד היום נקראת החלק החיצוני של התורה, שלא מחייב את האדם להשתוקק לאהבת הזולת, אלא רק ללמוד ולבצע באופן מכאני פעולות פיזיות.

בימינו, כבר הסתיימה תקופת הביצוע של החלק החיצוני בלבד, על פי חוק הטבע עלינו להתחיל לעלות לדרגה הבאה, כלומר מביצוע חיצוני של מצוות התורה לביצוע הפנימי שלהן. התנאי "ואהבת לרעך כמוך" צריך להישאר העיקרון שלנו, הרעיון שלנו, עד שנגלה שלכל הפעולות שלנו יש משמעות פנימית.

שאלה: בעבר האדם לא יכול היה להחזיק מעמד בדרגה הזו, האם היום הוא כן יוכל ?

תשובה: היום כבר אין לנו ברירה אחרת. כבר ביצענו את כל עבודת ההכנה כדי להתחיל ליישם באופן הדרגתי את העיקרון הזה, בכך שנתחבר בקבוצות קטנות, בעשיריות. כך משה איחד את העם לאחר יציאתו ממצרים. אנו משתדלים ליישם את החוק "ואהבת לרעך כמוך" בקבוצות שלנו ומשתדלים להראות וללמד אותו באנושות כולה.

מתוך תכנית הטלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן" 21.12.2016