מורה דרך בדרך הרוחנית

שאלה: איזה מן חיבור צריך להיווצר בתוך ה"עשירייה", כדי שבתוך החיבור הזה נרגיש את החיבור הפנימי עם הרב, כי רק דרכו אנחנו יכולים ליצור קשר עם הבורא?

תשובתי: בעבודה ב"עשירייה", אתה לא צריך לחשוב על המורה. אני לא אומר את זה מתוך צניעות, אלא מפני שזו באמת גישה לא נכונה. הרב צריך להיות מספיק גדול ומכובד בעיני התלמידים, כדי להיות כמו זכוכית מגדלת שדרכה אתה מסתכל בדרך שלך לבורא ואז יכול להתקדם. אתה משתמש בזכוכית המגדלת, ברב שלך, כמו במשקפיים, אבל הוא לא הופך להיות המטרה שלך.

אתה לא מסתכל על הזכוכית, אלא על מה שנמצא מעברה השני, אבל אתה יכול לראות את זה רק בעזרתה. העדשה הזאת מרכזת בצורה נכונה את קרני הראייה על הבורא, דווקא זה התפקיד של הרב והקבוצה.

אני רואה את כל התלמידים שלי שמחוברים במעגל אחד, בגוף אחד, וכלפי הגוף האחד הזה אני פונה ומדבר. אם אתה תשתדל להתכלל לתוך הגוף הזה ותתחבר איתו כך, כפי שאני רואה את כולכם מחוברים, אז אתה תקבל ממני מידע רוחני. אנחנו ניפגש דווקא בתוך הגוף המשותף הזה ושם באמת נבין זה את זה.

אם אתם רוצים להבין את מה שאני אומר, כלומר להבין את זה ברגש ובשׂכל, אבל באמת להבין, אז חייבים להיות בדיוק במרכז הקבוצה. זה כאילו שאתה מהלך בחדר ומנסה לשמוע איזה צליל, ופתאום מוצא כזה מקום מסוים שבו שומעים טוב! אבל אם תזוז מטר לכאן או לשם, אתה כבר לא תשמע כלום. תנסו!

חייבים להרגיש את חשיבות המורה רק כדי לעשות פעולות בקבוצה, כדי להשיג את הבורא. הרב כאן הוא יותר מורה דרך בדרך הרוחנית, ולא איזה מנהיג או מלך שמחליף את הבורא, כמו בדוגמת "פרעה".

מתוך קטע הכנה על מאמר של הרב"ש, 07.06.2013

ידיעות קודמות בנושא:
חיבור עם העליון דרך חיבור עם שווים
אמנות ההליכה בעקבות מורה דרך
הרמקול של הבורא

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest