מה שלא עושה השׂכל, עושה הזמן

כנס סנט פטרבורג, שיעור מס' 1

שאלה: איך על האדם להתרכז על מה שקורה בכנס, איך אפשר להיכנס עמוק יותר לתוך זה, אם מהבוקר קלקלו לו את מצב הרוח או שהוא אינו יכול להתרכז, מפני שמחשבות זרות כל הזמן מסיחות את דעתו?

תשובתי: קודם כל, להשתדל להתנתק. הדבר הטוב ביותר זה להיות בתורנויות, ועוד יותר טוב עם התורנויות הן פיזיות. אנו יודעים שכאשר הראש לא עובד, אז הידיים עוזרות בזה מאוד.

שנית, תנסה "לשחות". כאן קיים כוח כללי משותף טוב מאוד ואם אתה תתמסר לזרם הכללי הזה, אז הוא יישא אותך. למען האמת, זה לא הדבר הטוב ביותר שאתה יכול לייחל לעצמך. רצוי להשתתף באופן פעיל בהכל, אבל אם זה לא מסתדר, אז לפחות להתמוסס באחרים, זה נקרא "עיבוּר". כלומר אתה נמצא באופן בלתי מודע בין כולם ופשוט רוצה להתמוסס בתוכם, לא להתנתק אלא להתמוסס. וכאשר זה קורה, אז אתה חוזר בהדרגה למאמצים עצמיים.

העיקר זה לעשות ביקורת עצמית, לא לאבד את התחושה הכללית. פתאום יהיה נדמה לך שצריך בהכרח לצאת לאן שהוא, לעשות משהו… תשדל להיות פנימית יחד עם כולם.

העיקר זה סבלנות, אין כאן שום דבר אחר. אם אתה נמצא בכזאת קבוצה ענקית שבה אלפי אנשים עוסקים בדבר אחד, ומיום ליום אתה רואה איך אנחנו גדלים פנימית, וכל העולם, מבלי שירצה זאת בעצמו, יותר ויותר מתקרב אלינו, כי אין לו ברירה, אז פשוט תתאזר בסבלנות. מה שלא עושה השׂכל עושה הזמן, וזה דבר מאוד חשוב בעשייה שלנו. אני אומר לך את זה מתוך ניסיון אישי.

הרבה מאוד אנשים עוזבים. בסופו של דבר אנחנו רואים, שבכל מקרה החיים האלה לא נותנים שום דבר אחר. לכן, אפילו יחסית הימצאות פאסיבית בכזאת קבוצה תניב תוצאות. במיוחד אם מהבוקר אתה מתחיל להרגיש עזרה בצורה של הפרעות. במשך שלושה ימים אנחנו ביחד נחווה המון מצבים. לכן זו פריצה רצינית מאוד קדימה.

לאלה שנמצאים כאן, אני ממליץ מאוד להשתתף בהכל, לא להתנתק משום דבר. בכל האירועים שיהיו: אסיפות חברים, סדנאות, הכנות, תוכניות תרבות, אל תלכו לשום מקום, תהיו כל הזמן תחת השפעתם. אפילו שזו תהיה דרגת "דומם" פאסיבית, כאשר אין לך תנועות עצמיות, אבל אתה מחייב את עצמך וזו כבר תנועה. טוב מאוד כאשר אתה מתנגד.

מתוך שיעור מס' 1 בכנס בסנט פטרבורג, 12.07.2013

ידיעות קודמות בנושא:
כוח האיחוד
להתמסר לכנס לחלוטין
להתמוסס בתוך הקבוצה