מה קורה לנשמה של האדם כשהוא נפטר?

פעם שאלתי את המורה שלי, הרב"ש, את אותה השאלה. והוא ענה, שכמו שאתה מוריד בערב חולצה מלוכלכת וזורק אותה לכביסה…

כך גם בסוף החיים אתה מוריד את הגוף מהנשמה וזורק אותו, הגוף נירקב, ואילו הנשמה נשארת לחיות. אתה הרי נשאר לחיות לאחר שהורדת מעליך את החולצה הישנה, באופן זהה אתה נשאר לחיות גם אחרי שהורדת מעצמך את הגוף הגשמי.

שאלה: אז איך הנשמה קיימת בלי לגוף?

תשובתי: הנשמה גם עכשיו קיימת בלי גוף. היא רק מלווה אותו, ולא נוגעת בו. הנשמה קיימת במימד אחר שאינך מרגיש אותו.

בעל הסולם כותב במאמר "השלום", ש"אין כאן בעולמינו, שום נשמות חדשות, על דרך התחדשות הגופית. אלא רק סכום מסוים של נפשות, באות ומתגלגלות… ולפיכך, בהתחשבות מבחינת הנפשות, נבחנים כל הדורות, מעת תחילת הבריאה עד להגמרה של התיקון, כמו דור אחד, שהאריך את חייו כמה אלפי שנים".

תקופת התפתחות הנשמה כאן בעולם הזה, היא 6,000 שנה. ההתפתחות הזו החלה מאדם הראשון, שחי לפני 5,775 שנה ותימשך עד לסיום 6,000 שנה. כלומר נשאר לנו עוד 225 שנים. במשך הזמן הזה כולנו חייבים לפתח את הנשמה שלנו, כלומר את החלק שלנו בנשמה הכללית, ולהתחבר כולם יחד לנשמה אחת.

חכמת הקבלה מסבירה את כל תהליך ההתפתחות הזה. לפני 14 מיליארד שנה החלה התפתחות חומרית של היקום שלנו מניצוץ אחד, הוא שימש כהתחלה של המפץ הגדול. כך החל להתפתח הטבע הדומם. לפני שני מיליארד שנה הופיעו על פני כדור הארץ הצמחים הראשונים, אחר כך בעלי חיים ואחר כך האדם. המין האנושי התפתח עד שהחל להתפתח בו רצון להשיג את המקור של החיים שלו, את העולם העליון, את המדרגה הבאה.

ההתפתחות מתנהלת ומתקדמת מדומם לצומח, לחי ואחר כך לאדם. והאדם חייב להשיג מדרגה יותר עליונה, מה שנקרא לפתח את הנשמה שלו ולעלות למדרגה הבאה, לעולם העליון. ובעולם העליון, גם כן ישנן בחינות של דומם, צומח, חי ואדם, אבל הן כבר מדרגות רוחניות שבהן אנחנו צריכים להתפתח ולעלות לעולם עוד יותר עליון. כך אנחנו עוברים דרך חמשת העולמות.

שאלה: יוצא, שלפני 5,775 שנה חי האדם הראשון, שפיתח בתוכו את הנשמה?

תשובתי  כן, ולכן הוא נקרא אדם הראשון.

שאלה: כלומר, כעבור 225 שנה כולם צריכים לפתח בתוכם את הנשמות?

תשובתי: כן, כולם ללא יוצא מהכלל, בעוד 225 שנה או לפני כן. לכן אנחנו רואים איך ההתפתחות הזו תופסת תאוצה, הזמן הופך להיות מאוד סמיך וכביכול מצטמק ונדחס. אם לא נפתח בעצמנו בתוכנו את הנשמה, לא נדחוף את עצמנו להתפתחות, נקלע ללחץ נורא מצד כוחות הטבע שילחצו עלינו על ידי כל מיני אסונות ובעיות למיניהם, הן ידחפו אותנו להתפתחות הנשמה.

התפתחות של הנשמה, יכולה להתרחש רק בעולם הזה, ושנית, היא יכולה להתרחדש רק על ידי חיבור בין בני האדם. על ידי החיבור בינינו אנחנו מעצבים נשמה אחת, שהיא משותפת וכללית עבור כולנו.

מתוך תוכניתי בתחנת רדיו FM103, מתאריך 1.2.2015, לשמיעת קטע האודיאו, לחצו כאן.