מהי תשובת המקובלים למתנגדים ללימוד הקבלה?

אין הנאה להקב"ה מכל מה שברא בעולמו, רק בהיות בניו עוסקים ברזי התורה, להכיר גדולתו ויופיו ומעלתו. (האר"י, עץ חיים, הקדמת מוהרח"ו על שער ההקדמות)

לו עָסקנו בחכמת הקבלה הייתה מתקרבת הגאולה, כי הכול תלוי בעסק החכמה הזאת, ומניעתנו מלהתעסק בה, היא גורמת איחור ועיכוב בניין בית מקדשנו. (האר"י, עץ חיים, הקדמת מוהרח"ו על שער ההקדמות)

בריש מילים, מצאתי לי צורך גדול, לפוצץ מחיצת ברזל, המצויה ומפסקת בינינו לבין חכמת הקבלה, מעת חורבן הבית ואילך, עד דורנו זה, שהכבידה עלינו במידה חמורה מאד, ומעוררת פחד, שלא תשתכח חס וחלילה מישראל. (בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות, א')

ידוע ומפורסם הוא גודל החיוב המוטל על האדם ללמוד חכמת האמת, שהיא חכמת הקבלה וסתרי התורה, כמבואר בספרים קדמונים… ותמהתי על אנשי דורנו, שהצנועים שבהם מושכים ידיהם מללמוד חכמת האמת. (ר' ברוך בן אברהם מקוסוב, עמוד העבודה, דף א')

חכמת הקבלה מחכימת פתי ומי שלא ראה אור חכמה זו לא ראה מאורות מימיו כי אז יבין וישכיל סוד אחדותו ברוך הוא וסוד השגחתו… וכל הפורש ממנה פורש מהחיים הנצחיים הרוחניים. (השל"ה, בעשרה מאמרות, מאמר א', דף ל')

וכל זמן שהאורתודוקסיה אומרת, בעקשנות דווקא, לא, רק גמרא ופוסקים לבדם, לא אגדה ולא מוסר, לא קבלה ולא מחקר, הרי מדלדלת את עצמה וכל האמצעים שהיא לוקחת בידה, להגן על עצמה, מבלי לקחת את סם החיים האמיתי, אור התורה בפנימיותה… הדבר הגלוי ומוחש, הנגלה שבתורה ומצוות לבד, אינו יכול בשום אופן לבוא ולהביא למטרתו, בכל הדורות, וביותר בדורנו, כי אם ביחד עם התרחבותם של שורשיו המרובים הרוחניים. (הראי"ה קוק, אגרות ב', רל"ב-רל"ג)

היבֵשות והחשכות שמצאונו בדורנו זה, שלא נשמע כְּמוהן בכל הדורות שקדמו לנו, שהוא משום שאפילו עובדי ה' שמטו ידיהם מהעסק בסודות התורה. אם היו לפחות עובדי ה' עוסקים בפנימיות התורה, והמשיכו אור שלם מאין סוף, הרי כל בני הדור היו נמשכים אחריהם, וכולם היו בטוחים בדרכם שלא ייכָּשלו. ואם גם עובדי ה' סילקו את עצמם מחכמה זו, אין פלא שכל הדור נכשל בגללם. ומגודל צערי, לא אוכל להאריך בזה. (בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, נ"ז)

נזר התורה היא חכמת הקבלה אשר רוב העולם פורשים ממנה באומרם: במה שהורשֵית התבונן, ואין לך עסק בנסתרות. אתה שלח נא ידך ואחוז בזה אם אתה מסוגל לתורה הזאת וממנה לא תזוע כי מי שלא טעם טעם חכמה זו לא ראה מאורות מימיו והולך בחושך ואוי להם לבריות מעלבונה של התורה הזאת. (ר' פנחס אליהו בן מאיר, ספר הברית, חלק ב', מאמר י"ב, פרק ה')

יש הרבה שוטים, שבורחים מללמוד רזין של האר"י וספר הזוהר, אשר הם חיינו. ולו עמי שומע לי, בזמן המשיח, אשר הרע והמינוּת גובר, היו שוקדים כל ימיהם ללמוד ספר הזוהר והתיקונים, כתבי האר"י, והיו מבטלים כל גזרות רעות, והיו ממשיכים שפע ואור. (ר' יצחק אייזיק ספרין, נוצר חסד, פרק ד', משנה כ')

וצריכים מאד, להסביר פעם, למה תלויה ביאת גואל צדק, בהתפשטות לימוד הקבלה לרבים, המפורסם כל כך בזוהר, ובכל ספרי הקבלה. וההמונים תלו בזה בּוּקֵי סְרִיקֵי, עד לבלי סבול. (בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות, ל"א)

רבים חשבו כי אין ראוי להחזיק בסוד יותר מדי, מפני שתשתכח תורת המעשה, דהיינו האסור והמותר הפסול והכשר מישראל, וחס ושלום תורה זו מה תהא עליה, אם היינו כולנו מייחדים בסודות התורה… אמנם המואסים בה אינם בכלל עבדי ה'. (הרמ"ק, דע את אלוקי אביך, קל"ב)

בהיותו עוסק בחכמת המשנה והתלמוד הבבלי, ולא ייתן חלק גם אל סודות התורה וסתריה, כי הרי זה דומה לגוף היושב בחושך בלי נשמת אדם… באופן שהגוף יבש בלתי שואף ממקור חיים, אשר זהו עניין אומרו במקום אחר ההוא, הנזכר לעיל, וזה לשונו: שהם אלו שעושים את התורה יבשה, ולא רוצים להשתדל בחכמת הקבלה. (האר"י, הקדמת מוהרח"ו על שער ההקדמות)

גאולת ישראל וכל מעלת ישראל, תלוי בלימוד הזוהר ובפנימיות התורה. ולהיפך, כל החורבנות וכל ירידתם של בני ישראל, הם מחמת, שעזבו את פנימיות התורה, והשפילו מעלתה מטה מטה, ועשו אותה כמו שהייתה חלילה דבר שאין צורך בו כלל. (בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, ס"ט)

אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. כי בלי ספק, בהיותם עוסקים בפשטיה ובסיפוריה לבדם, היא לובשת בגדי אלמנותה, וְשַׂק הושת כְּסותה, וכל האומות יאמרו לישראל… מה תורתכם מתורתנו, הלוא גם תורתכם סיפורים בהבלי העולם. אין עלבון תורה גדול מזה. ולכן אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. ואינם עוסקים בחכמת הקבלה, שהיא נותנת כבוד לתורה, כי הם מאריכים הגלות, וכל הרעות המתרגשות לבוא בעולם. (האר"י, עץ חיים, חלק א', הקדמת מוהרח"ו, י"א-י"ב)

ומכאן תשובה לַסְכָלים המתחכמים… הפוערים פיהם נגד העוסקים בחכמת הקבלה, האומרים עליהם, כי קול דברים הם שומעים, ותמונה אינם רואים, אוי להם ולרוע מזלם, על סכלותם והוללותם, כי לא ירוויחו מזה, רק שהם מניאים את עם ה' מלעלות להר קודשו. (ר' שמעון בן לביא, כתם פז, טוב ורע הנכלל באדם)

הנה בלי ידיעת חכמת הקבלה הוא כבהמה, אחר שעושה המצווה בלי טעם, רק מצוות אנשים מלומדה, ודומה לבהמות האוכלות חציר, שאין בו טעם אכילת אדם. ואפילו הוא בעל עסקים גדול וטרוד הרבה, לא יפטור עצמו מעסק חכמה זאת. (ר' צבי הירש אייכנשטיין, סור מרע ועשה טוב)

הנה נודע מפי סופרים ופי ספרים, אשר לימוד חכמת הקבלה הוא מחויב בהחלט לכל אדם מישראל. ולו למד אדם כל התורה כולה, ובקי בש"ס ופוסקים בעל פה, גם ממולא במידות ובמעשים טובים יותר מכל בני דורו, ולא למד חכמת הקבלה, הוא מחויב להתגלגל ולבוא עוד פעם בעולם הזה, כדי ללמוד רזי תורה וחכמת האמת, שזהו מובא בכמה מקומות במדרשי חז"ל. (בעל הסולם, הקדמת פי חכם)

כל גדולי הקבלה, פה אחד, צועקים ככרוכיה, שכל זמן שמסלקים מאורייתא (מהתורה) את רזיה ואינם עוסקים בסודותיה, מחריבים את העולם. (הראי"ה קוק, אגרות ב', רל"א)

וזה שאמרו בתיקונים (תיקון ל', נתיב תנינא), וזה לשונו: אוי להם, לאותם אנשים, הגורמים שרוחו של משיח, יסתלק וילך לו מהעולם, ולא יוכל לשוב לעולם, שהמה הם העושים את התורה לִיְבֵשה, כלומר, בלי משהו לחלוחית של שכל ודעת. כי מצטמצמים, רק בחלק המעשי של התורה, ואינם רוצים להשתדל ולהבין, בחכמת הקבלה, לדעת ולהשכיל בסודות התורה וטעמי מצווה. אוי להם, שהם גורמים במעשיהם הללו, שיהיו עניות וחרב וחמס וביזה והרֵגות והשמדות בעולם. (בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, ע')

אם חס ושלום… האדם מישראל משפיל מעלת פנימיות התורה וסודות התורה, הדנה בדרכי נשמותינו ומדרגותיהן, וכן בחלק השכל וטעמי מצווה, כלפי מעלת חיצוניות התורה, הדנה בחלק המעשה בלבד. ואפילו אם עוסק פעם בפנימיות התורה, הרי הוא מקציב לה שעה מועטת מזמנו, בשעה שלא יום ולא לילה, כמו שהייתה חס ושלום, דבר שאין צורך בו, הוא נמצא גורם בזה, להשפיל ולהוריד מטה מטה את פנימיות העולם, שהם בני ישראל, ולהגביר את חיצוניות העולם עליהם, שהם אומות העולם, וישפילו ויבזו את בני ישראל כמו שהיו דבר מיותר בעולם, ואין לעולם חפץ בהם חס ושלום. (בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, ס"ט)

כל המונע וחושׂך עצמו מלימוד הקבלה, הוא נדחה ממחיצת צדיקים, ומפסיד עולמו, ואינו זוכה לראות באור פני מלך חיים. (ר' יוסף אליעזר רוזנפלד, חוות יאיר, ר"י)

ומי שלא עסק בחכמת האמת ולא רצה ללמוד אותה, בשעה שנשמתו רוצה לעלות בגן עדן דוחים אותה משם בביזיון. (ר' פנחס אליהו בן מאיר, ספר הברית, חלק ב', מאמר י"ב, פרק ה')

ראיתי בספרי מקובלים רבים, גודל העונש העצום והמר על מי שמנע את עצמו מללמוד חכמת הקבלה ועוצם השכר והעונג בעולם הבא למי שלומדה. (ר' ברוך בן אברהם מקוסוב, עמוד העבודה)