גמרתי לבנות עכשיו יחד עם חברי אוריאל בית עץ לבת הקטנה שלי, עמדתי והבטתי בו.
אהבתי אותו כל כך. הייתי כל כך שמח לעשות את בית העץ, חשבתי על השמחה שלה כשתראה אותו. על איך היא תתרגש ואיך בכל פעם שהעלה על בית העץ אני אהיה מחובר אליה. אני יכול רק לדמות את ההרגשה שלי לתכונת ההשפעה האמיתית.
הרב מלמד אותנו שתכונת ההשפעה היא מה שאנו צריכים לדרוש מהבורא. ולא סתם לדרוש, הדרך שלנו להגיע לזה עוברת דרך השתדלות "להראות לחברים שאני שמח לדרוש מהעליון רק השפעה" (המשימה השבועית שלנו).
יש לי שאלה: האם אתה קורא את התגובות שלנו? כי אני כן את כולם והתשובות לשאלות שאתה מגיב אליהן הם לא מהבלוג. (או שאני מפספסת משהו) ותגובה למה זה אהבה; 2 שאלות מהו ה"אחר" ואלו "רצונות" אני צריכה למלא במלואם. (כי יש רצונות לא עלינו…)
למוד ספר הזוהר נשגב מאוד לטהר ולקדש הנפש ואפילו אי לא ידע מאי קאמר ושוגה בו שגיאות הרבה הוא חשוב לפני הקדוש ברוך הוא כדכתיב ודגלו עליאהבה פירשו רבותינו ז"ל ודלוגו עלי אהבה הא למה הדבר דומה לתינוק קטן שאינו יודע דבר ומדבר חציין של תיבות בלעגי שפה ואביו ואמו יצחקו לו ישמחו לקולו כך יושב בשמים ישחק וישמח כשהאיש הישראלי יש לו חיבה בתורה ורוצה ללמוד אך אין דעתו משגת או אין לו מי שילמדנו ולומד כשיודע בודאי עושה נחת רוח ליוצרו ובא בשכרו הנה כי כן אין מקום פטור למי שאינו יודע ללמוד אין טענה זו פוטרתו ליום הדין כי יכול ללמוד כמו שיודע.
אני קורא את כל השאלות שלכם, אבל חוץ מכם, משתתפי הבלוג הזה, מגיעות אלי שאלות מכל רחבי העולם, כי יש לי בלוגים בשפות נוספות (וחוץ מזה, מגיעות אליי שאלות גם בדרכים נוספות). על שאלות נבחרות אני עונה, ומפרסם את התשובות בכל הבלוגים במקביל, כדי שכולם יהיו מעודכנים.
אמרת שבמילה אהבה אין הכוונה שאהבה כמו שאנחנו מכירים את המושג הזה כי כאן יש רק אהבה אגואיסטית לכן האהבה שאני אמור לפתח כלפי הבורא או כלפי החברים בקבוצה היא משהו אחר.
יש לי כמה שאלות:
1. האם האהבה כלפי הבורא זה המסך?
2. אם זה רק שם קוד ליחס שאני לא מכיר ואף פעם לא חוויתי אז איך אני אמור לבקש את זה או להשיג את זה? הרי ידוע שהכלי נוצר מהאור ואם אף פעם לא היה אור כזה אז מאיפה אני יכול להמציא משום מקום כלי לזה?
3. יש איזה שהוא דמיון כל שהוא בין האהבה שאנחנו מרגישים כאן לבין האהבה לבורא או לחברים (שאר הנשמות)? ההרגשה היא לפחות אותה הרגשה גם אם הכוונה היא הפוכה? או שגם בהרגשה אין שום דמיון?
קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
אהבה – זהו יחס לאחר כמו לעצמך, כאשר הרצונות שלו ידועים ומורגשים לך כמו שלך, ובהתאם לזה אתה עושה הכול כדי למלאם.
רב יקר,
דבריך יפים עד כאב,
הלואי ואהיה כמוך.
גמרתי לבנות עכשיו יחד עם חברי אוריאל בית עץ לבת הקטנה שלי, עמדתי והבטתי בו.
אהבתי אותו כל כך. הייתי כל כך שמח לעשות את בית העץ, חשבתי על השמחה שלה כשתראה אותו. על איך היא תתרגש ואיך בכל פעם שהעלה על בית העץ אני אהיה מחובר אליה. אני יכול רק לדמות את ההרגשה שלי לתכונת ההשפעה האמיתית.
הרב מלמד אותנו שתכונת ההשפעה היא מה שאנו צריכים לדרוש מהבורא. ולא סתם לדרוש, הדרך שלנו להגיע לזה עוברת דרך השתדלות "להראות לחברים שאני שמח לדרוש מהעליון רק השפעה" (המשימה השבועית שלנו).
בזכות החיבור בינינו יש לנו סיכוי להגיע לזה.
איזה כיף לנו. יש דרך, יש מורה, יש הוראות.
לרב לייטמן שלום
יש לי שאלה: האם אתה קורא את התגובות שלנו? כי אני כן את כולם והתשובות לשאלות שאתה מגיב אליהן הם לא מהבלוג. (או שאני מפספסת משהו) ותגובה למה זה אהבה; 2 שאלות מהו ה"אחר" ואלו "רצונות" אני צריכה למלא במלואם. (כי יש רצונות לא עלינו…)
למוד ספר הזוהר נשגב מאוד לטהר ולקדש הנפש ואפילו אי לא ידע מאי קאמר ושוגה בו שגיאות הרבה הוא חשוב לפני הקדוש ברוך הוא כדכתיב ודגלו עלי אהבה פירשו רבותינו ז"ל ודלוגו עלי אהבה הא למה הדבר דומה לתינוק קטן שאינו יודע דבר ומדבר חציין של תיבות בלעגי שפה ואביו ואמו יצחקו לו ישמחו לקולו כך יושב בשמים ישחק וישמח כשהאיש הישראלי יש לו חיבה בתורה ורוצה ללמוד אך אין דעתו משגת או אין לו מי שילמדנו ולומד כשיודע בודאי עושה נחת רוח ליוצרו ובא בשכרו הנה כי כן אין מקום פטור למי שאינו יודע ללמוד אין טענה זו פוטרתו ליום הדין כי יכול ללמוד כמו שיודע.
ר' אליעזר בר יצחק פפו, פלא יועץ, ערך זוהר
אני קורא את כל השאלות שלכם, אבל חוץ מכם, משתתפי הבלוג הזה, מגיעות אלי שאלות מכל רחבי העולם, כי יש לי בלוגים בשפות נוספות (וחוץ מזה, מגיעות אליי שאלות גם בדרכים נוספות). על שאלות נבחרות אני עונה, ומפרסם את התשובות בכל הבלוגים במקביל, כדי שכולם יהיו מעודכנים.
כל טוב
מיכאל
מדוע אינכם לומדים או לפחות קוראים מספר הזוהר? הרי יש לו סגולה אדירה גם שלא מבינים דבר (כמו כל ספרי הקבלה).
על אהבה- פעם שמעתי הגדרה נחמדה שאהבה היא התשוקה לעשות נחת רוח לאהוב/ ליוצרו. הלוואי שכולנו נפקח כבר את עינינו. בהצלחה!!
אמרת שבמילה אהבה אין הכוונה שאהבה כמו שאנחנו מכירים את המושג הזה כי כאן יש רק אהבה אגואיסטית לכן האהבה שאני אמור לפתח כלפי הבורא או כלפי החברים בקבוצה היא משהו אחר.
יש לי כמה שאלות:
1. האם האהבה כלפי הבורא זה המסך?
2. אם זה רק שם קוד ליחס שאני לא מכיר ואף פעם לא חוויתי אז איך אני אמור לבקש את זה או להשיג את זה? הרי ידוע שהכלי נוצר מהאור ואם אף פעם לא היה אור כזה אז מאיפה אני יכול להמציא משום מקום כלי לזה?
3. יש איזה שהוא דמיון כל שהוא בין האהבה שאנחנו מרגישים כאן לבין האהבה לבורא או לחברים (שאר הנשמות)? ההרגשה היא לפחות אותה הרגשה גם אם הכוונה היא הפוכה? או שגם בהרגשה אין שום דמיון?
למה באמת?
למה אין שיעורים על הזהר? גם בעל הסולם והרב"ש לא לימדו את הזהר?
המסך הוא התחלת האהבה לבורא, אט אט עד שמשיגים את גובה מדרגת האהבה השלמה:)
צריך לבקש שהאהבה לא תהיה תלוייה בכלום, אלא רק במאור המתקן של הבורא:)
איך יכול אדם לשכוח כל כך הרבה פעמים מהי אהבה ? אין אפשרות אחרת מלבד "עשה לך רב"
בשביל להזכר?