מדוע האדם טועה? 

"ויפתח ה' את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים" (בלק, כ"ב ,כ"ח).

המילה "אתון" על פי המקורות, כמו המילה "חמור", משמעותה חומר. היא מייצגת את חומר טבעו האגואיסטי של האדם. בדרגות דומם, צומח וחי פועל הבורא ככוח הכרחי ישיר ולכן הן לא מתנגדות לו. אך מהרגע שהאתון החלה לדבר, היא הועלתה לדרגת אדם, דרגתו של בלעם עצמו.

בדרגת האדם, לעומת דרגות אחרות, אפשר לטעות, מפני שהבורא נסתר. מהטבע עצמו הבורא אינו נסתר, אלא החוקים המתגלים בחומר, הם התגלות הבורא באופן ישיר. בדרגת האדם מופיעות שאלות, ספקות והשערות, לכן האדם טועה ומתקן את עצמו, שוב טועה ושוב מתקן את עצמו. אצל האתון, המייצגת את החומר בכל דרגות הקיום, הטבע מנוהל על ידי כוחות חיוביים ושליליים שמתאזנים ביניהם באופן אינסטינקטיבי לכיוון ברור של פעולות על פי חוק הטבע. בדרגת האדם כאמור, מופיעות בעיות, שצריך לפתור בדרך כלשהי.

כתוצאה מכך, האתון, הרבה יותר חכמה מבלעם, כי בדרגת החי שהיא נמצאת, הבורא מתגלה, ואילו בדרגת המדבר בה נמצא בלעם, הוא לא מתגלה.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 12.08.2015