מדוע בני אדם אינם משתוקקים לגלות את הבורא

שאלה: חכמת הקבלה טוענת שאדם יכול לגלות את הבורא בעולם הזה. הדתות טוענות, שצריך להאמין בבורא ואז תגלה אותו בעולם הבא. ובכל זאת, אף אחד אינו "קופץ על המציאה" הזו של גילוי הבורא. זה אפילו לא מעניין אף אחד שאפשר לעשות זאת כבר עכשיו, בעולם שלנו. מדוע זה כך?

תשובתי: התכונות האגואיסטיות הנוכחיות שלנו דוחות אותנו מהעולם העליון, מהשגת הבורא. אנחנו לא רוצים בזה, כי הרצון שלנו הוא להישאר במה שנוח וטוב לנו.

בני אדם לא נמשכים לחכמת הקבלה מפני שהם נבראו בתכונות ההפוכות לעולם העליון. זה נושא שלא מושך את האדם, אין לו רצון ישיר אליו, הוא אינו מרגיש בתוכו את הנחיצות בו. כאשר מציעים לי עוגה טעימה, לטייל, לרקוד, לראות סרט טוב או משחק כדורגל, זה מובן שאני רוצה, כי בתוכנו טמונות הרשימות האלה.

שאלה: אבל להשיג את הכוח העליון, זה לא רצון טבעי?

תשובתי: לא. בשביל מה אני צריך אותו? עדיף לשמור ממנו מרחק וכמה שיותר גדול.

שאלה: מצד שני, יש מוטיבציה עצומה. כל אדם מעל גיל עשרים יודע בוודאות שחייו יסתיימו. זה הרי מפחיד. אבל "מישהו" מטשטש לאדם את הפחד הזה ולא מאפשר לגשת לגילוי הבורא והחיים הנצחיים.

תשובתי: למרות הפחדים, התעניינות וכל השאר, בני אדם בכל זאת אינם רצים ללמוד את חכמת הקבלה מפני שהאגו ניצב בדרכם. זה לא כלול בפירמידה של הרצונות שלנו שכוללים אוכל, מין, משפחה, עושר, כבוד, שליטה ומושכלות.

שאלה: למה הבורא לא טמן בתוכנו כזאת תוכנית, שבשלב כלשהו של ההתפתחות אנחנו נרצה להשיג אותו?

תשובתי: אפילו כשאתה מתחיל את הדרך להשגת הבורא, זה מצטייר בך כשאלה על משמעות החיים: בשביל מה אני חי, קיים, מה מטרת החיים שלי? בשביל מה אני צריך את הבורא? אני, אני, אני! כך זה מתגלה בנו.

מתוך שיעור וירטואלי, 25.06.2017