מאשליה לשלמות

שאלה: איך מקובל מרגיש את החיים שלנו?

תשובתי: מקובל מרגיש את החיים שלנו רק כאמצעי כניסה למימד העליון ועלייה בסולם המדרגות הרוחניות.

כל מה שקיים בעולם שלנו והחיים עצמם בתוכו, זהו רק תנאי להמשך התעלות רוחנית. לכן, המקובל מתייחס לעולם שלנו באופן מעשי, מובהק, נוקשה במיוחד.

ודאי שהוא יכול ליהנות מכל התענוגים הגשמיים: מוזיקה, ספרות, אומנות, טבע, וכדומה. אבל בפנים בתוכו תמיד קיים קו פעולה ברור: אני עושה את זה כדי להתקדם להשגת העולם העליון. כי הוא מרגיש את כל הערפול, האפסיות, האשליה של העולם שלנו ומבין, שהוא מופיע באופן מלאכותי בתודעה שלו.

בדיוק כמו תמונות שאנחנו רואים על מסך המחשב, שהן למעשה לא אחרות מאשר אותות חשמליים שיוצרים תמונה על הפלזמה, כך גם כל מיני תחושות של האדם, הן בסך הכול אותות חשמליים ולא יותר מזה. המקובל מבין את האשליה של כל תחושה גשמית: או חיובית או שלילית. הוא רואה, שכל הסובב אותנו קיים רק בתפיסה שלנו, בתוכנו.

לכן אין לו פחד ממוות. הוא יודע שהגוף הפיזי שלו צריך למות, ואילו השגת העולם העליון, מה שנקרא "נשמה", תישאר להתקיים באותו הנפח שאותו היא תיקנה עוד בהיותה בגוף ויכולה להמשיך הלאה את התיקון שלה.

מתוך התוכנית "סיפורים קצרים", חלק 2, 22.10.2014

ידיעות קודמות בנושא:
מקובל העוסק בעבודה מעשית
התהפכות הרֵגָשוֹת
להרגיש את נשימת האור