מאמר "השלום" – תקציר

צורתה הכללית של עבודת הבורא, כל מהותה איננה אלא אהבת זולתו, אשר מהבחינה המעשית ראוי להגדירה בשם "השפעה לזולתו", וזה הוא החלק המוכשר ביותר לתוכנה המכוון להבטיח לנו שלא לשכוח את הכוונה.

חיוב הזהירות בחוקי הטבע

השגחת הבריאה נמשכת מהבורא שבלי ספק יש לו מטרה בפעולתו, כי אין לך פועל בלי תכלית, נמצא שכל העובר על חוק מחוקי הטבע אשר הטביע לנו, הריהו מקלקל את המטרה התכליתית, ולכן יענישהו הטבע.

אין זה משנה, אם המשגיח נקרא טבע דהיינו חסר דעה וחסר תכלית או שהמשגיח הוא חכם נפלא יודע ומרגיש ויש לו תכלית במעשיו, כי מכל מקום מוטל עלינו החוב הזה לקיים את מצות ההשגחה, כלומר, חוקי הטבע. וכל העובר על מצות ההשגחה, כלומר על חוקי הטבע, ראוי וכדאי לקבל את העונש אשר יענישהו הטבע.

כל חבר מחויב מצד הטבע לקבל צרכיו מהחברה, וכן מחויב להשפיע ע"י עבודתו לטובת החברה. ואם יעבור על החוק הזה ייענש מבלי רחמים כאמור. סוף סוף תנצחנו הטבע וכולנו יחד נהיה מוכרחים לעשות יד אחת לקיים מצוותיה בכל השיעור הנדרש מאתנו.

גלגל שינוי הצורה

הגם שאנו רואים את הגופות שמתחלפות ועוברות מדור לדור, הנה זהו רק מקרה הגופות, אולם הנפשות שהם עיקר העצמות של הגוף, המה אינם נעדרים במשפט בני חילוף, אלא המה נעתקות ובאות מגוף לגוף מדור לדור. באופן, שאין כאן בעולמנו שום נשמות חדשות.

ולפיכך, בהתחשבות מבחינת הנפשות, נבחנים כל הדורות מעת תחילת הבריאה עד לגמר התיקון, כמו דור אחד שהאריך את חייו כמה אלפי שנה עד שהתפתח ובא לתיקונו כמו שצריך להיות.

חוק ההתפתחות 1

כל מצב הינו תוצאה של הפעולה הקודמת לו.
ערכי טוב ורע אינם אמורים בערך של המצב לפי עצמו, כי אם על פי המטרה הכללית, אשר כל מצב המקרב את האנושות למטרה נקרא טוב, והמרחיקם מן המטרה נקרא רע.

זמן קיומו של כל מצב ומצב, הוא רק זמן מסוים המספיק לגידול קומתו של הרע שבתוכו בשיעור כזה שאין הצבור יכול עוד להימצא בו, אשר אז מוכרח הציבור להתקבץ עליו ולהרוס אותו ולהסתדר במצב יותר טוב לתיקונו של הדור ההוא. וכן הולכים המצבים ומתבררים בזה אחר זה מדרגה אחר מדרגה, עד שיבואו למצב מתוקן כזה שיהיה כולו בלי שום ניצוצות רעות.

כל עיקרי הזרעים והגרעינים שמתוכם צומחים ויוצאים המצבים הטובים, אינם אלא המעשים המקולקלים עצמם. כל רשעה ורשעה המתגלה, ומצטרפות יד על יד ובאות בחשבון עד שמקבלים משקל כזה שאין הצבור יכול עוד לעמוד בו, ואז עומדים והורסים אותו ובוראים מצב הרצוי יותר.

(כל האמור כאן נכון גם לגבי המישור האישי, היינו לגבי המצבים שעובר כל אדם במהלך התפתחותו).

חוק ההתפתחות 2

כל רשעה נעשית מותנה לכח הדחיפה למטרה.
אך בעזרת לימוד קבלה, מתגלה כח המושך בדמות חשק מגנטי, שהאדם נמשך אחריו מרצונו, ובכך חוסך לעצמו צער וייסורים.

טבעו של האדם הוא לעשות הכול אך ורק לטובת עצמו, ואין עצה אחרת לתקן את טבעו, אלא לקבל על עצמו את מצוות ההשגחה – השפעה לזולת על מנת לעשות נחת רוח ליוצרו.
מידת ההשפעה צריכה להיות מעל הדאגה לצרכי עצמו – צרכי הזולת מעל צרכי עצמו.

המטרה, "אהבת ה'", חייבת ללוות כל פעולת השפעה לזולת.

שלום העולם ודעת ה' הם דבר אחד. כל זמן שהאהבה עצמית והאגואיזם שוררים בין האומות גם בני ישראל לא יוכלו לעבוד את ה' על צד הטהרה בדבר השפעה לזולת.

לקריאת מאמר השלום מאת בעל הסולם

לצפייה בשיעור על מאמר השלום בבית קבלה לעם: חלק א (19.09.07), חלק ב (20.09.07)