דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מאהבת הבריות לאהבת ה'

מאהבת הבריות לאהבת ה'

הבורא עכשיו נסתר ממני, לכן אני יכול לחפשׂ אותו רק דרך הקבוצה שעומדת ביני לבינו, כמו שנאמר: "מאהבת הבריות לאהבת ה'". אם אני מכוון את עצמי לקבוצה הזאת ואת כל התשובות מברר דרכה ביחס לחיבור והערבות שלנו, אני מעביר את הרצונות שלי לקבוצה ושם אני יכול לראות לאן הם מכוונים: להשפעה או לקבלה. ובתמורה אני מקבל מהקבוצה את הרגשת חשיבות הבורא, גם אם ארצה או לא, זה גם כן הופך עבורי לדבר חשוב.

אני מתחיל לחשוב, שהבורא הוא גדול וכדאי לי להימצא לידו, שזהו השׂכר הגדול ביותר, כלומר הם בונים מחדש את מערכת הערכים שלי, שבכך מעמידים את ההשפעה והבורא במקום הראשון, ואת הקבלה האגואיסטית שלי במקום האחרון. בהמשך אני מתחיל לעבוד, כדי להגדיל את גדלות ההשפעה, עד שהיא גדלה בכזו מידה שהופכת לערבות הדדית מלאה, כאשר כולנו הופכים להיות כאחד.

אם אנחנו משׂיגים כזו הרגשה של "אדם אחד", אפילו במידה הקטנה ביותר, זה אומר שאנחנו עוברים את המחסום המפריד אותנו מהעולם העליון. מאחר והקבוצה הופכת להיות כאחד, אז בהתאם לחוק השתוות התכונות (הצורה), היא מתחילה להרגיש בתוכה את אותה התכונה שקובעת את כל הבריאה – את הבורא. אין לי שום אפשרות אחרת, למצוא אבחנות רוחניות מחוץ לקבוצה, באופן אחר: מה זה אור, חושך, לילה, יום.

אני מגיע מבולבל לחלוטין מהחיים שלי ואיני מבין מה חשוב בהם ומה לא, בזכות מה אפשרי להתקדם, מה אני רוצה מהחיים האלה ומה הבורא רוצה ממני. אין לי בכלל שום כיוון מוגדר, אני מתפזר לכל הכיוונים, ואפילו אינני מבין לאן אני פונה בכל רגע. רק הקבוצה עוזרת לנו למצוא את הכיוון האחד העיקרי, לא הלימוד שגם כן יכול לבלבל, נדמה לי שעל ידי רכישת ידע אני מתקדם מבחינה רוחנית, ובכך שתפסתי את החומר אני אכנס לרוחניות.

ככל שהאדם יבין טוב יותר, שהתנועה אל הבורא היא לתוך הקבוצה שניתנה לו בינתיים במקום הבורא, כמודל לעולם הרוחני, כך הוא יתקדם מהר יותר.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 01.09.2010

ראה מאמרים קודמים בנושא:
מה נותנת לנו אהבת הזולת?
לבד אי אפשר בדרך
הכול יהיה בסדר

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest