מן העיתונות: במסגרת מחקר במדעי המוח נמצא כי, כשאדם מרגיש שנאה, מופעלים במוחו אותם המדורים, שבהם הוא חש הרגשה לגמרי הפוכה – אהבה.
התייחסותי: על פי חכמת הקבלה, ההבדל הוא בכוונה, "לעצמי" או "מעצמי" בלבד. יותר מזה, אם נתחיל לעבוד בעקביות על רכישת רגש האהבה, אז נחוש "יציאה מעצמי", ו"מחוצה לי". נחוש קצב שונה של זמן, מרחב ותפיסה – עד כדי אפשרות של הפסקת תפיסת ה"עצמי" והחלפת ה"עצמי" ב"אחרים".
אם מעבירים בצורה כזאת את מרכז התחושות מעצמי – למחוצה לי , מרגישים את העולם העליון, הבורא. דווקא ברצונות של האחרים!
שאלה מSlesh: מהו השורש הרוחני של אהבה ללא מענה?
תשובה: ברוחניות אין אהבה ללא מענה! זה קיים רק בעולם שלנו, כי האגו לא מרגיש את אפשרות המילוי מהשותף. הרי האגו שלנו מרחיק אותנו אחד מהשני. בעולם שלנו הכול בנוי על ניצול הדדי, ואילו בקשר הרוחני הכול מבוסס על נתינה והשלמה, שצריכים להתרחש בהכרח לפי מידת התיקון.
פוסטים קודמים בנושא:
העבודה הפנימית היא רק בכוונה
ללמוד להרגיש אהבה -מספיק לראות את הכלי העולמי שאותו מכוונים גדולי הדור -אתה הרב לייטמן היקר לי מאוד וכל בני ברוך -בכדי לדעת שזה אפשרי
להתפעל להבין את החשיבות של המטרה ולשנות את הכיוון .
מי יתן שלעולם לא אסטה מכם !
ומי יתן שגם נשים יגיעו לרוחניות
שלום לך
מי אמר שאנו לא יכולות אנחנו רק צריכות לרצות להגיע. חביבה