דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מֵעֵבֶר לתחום החומר

מֵעֵבֶר לתחום החומר

מתוך השיעור בניו-ג'רזי

אנחנו אף פעם לא חשבנו שהפיזיקה יכולה להיות גובלת עם מיסטיקה, עם משהו שנמצא מחוץ לגבולות העולם המושג והנמדד, שאותו אפשר לראות, להרגיש, להריח וכולי. כי המדע זה משהו יציב, רציני, מבוסס, ראוי לאמון, מדוד ובדוק.

אולם בעשורים האחרונים הפיזיקה הקוונטית, שעוסקת בחלקיקים הקטנים שמהם מורכב החומר, הגיעה למסקנות מפתיעות: החומר בפני עצמו לא קיים, החלקיקים אינם קיימים, הם רק נראים לנו. למעשה מאחורי החלקיקים נמצאים גלים, וגם הגלים אחר כך נעלמים ונשאר רק איזה כוח. הכול כאילו נעלם, מתאדה והופך לכלום.

בתחילת המאה שעברה הפיזיקה גילתה בעיה – האם זה חלקיק החומר או הגל. והיום אנחנו כבר מבינים שהחומר מצטייר ככזה רק בהרגשות שלנו, ולמעשה מהווה איזו אנרגיה. גם אנחנו מהווים אנרגיה, או כפי שמגדירה זאת חכמת הקבלה, אנחנו תכונות. יש תכונת הקבלה ותכונת ההשפעה, כוח הקבלה וכוח ההשפעה, "פלוס" ו"מינוס", ומשני הכוחות הללו מורכבת כל המציאות. ולמרות שאנחנו מרגישים את המציאות בצורה יותר "מוצקה", זה בגלל שכך אנחנו מרגישים. הכול מורגש כלפי האדם המשיג.

בעל הסולם, "שמעתי", מאמר צ"ח, "רוחניות נקרא, מה שלא יתבטל לעולם": "רוחניות נקרא, מה שלא יתבטל לעולם. לכן הרצון לקבל בהצורה שהוא נמצא, שהוא עמ"נ לקבל, נקרא גשמיות, משום שהוא יתבטל מצורה זו, ויקבל צורה בעמ"נ להשפיע."

מדובר על הכוח הבסיסי שקיים במציאות. אבל אנחנו נמצאים בתכונה אגואיסטית: כל החיים שלנו, כל ההרגשות שלנו מבוססות על קבלה, ספיגה, בליעה לתוכנו. מתוך מה שאנחנו יכולים להרגיש, מסוגלים לתפוס בפנים, מורכבת תמונת העולם שלנו. וודאי שהתמונה הזאת היא לא אמיתית, כי אנחנו הרי לא מכירים את אותה האנרגיה, את אותו הכוח שקיים סביבנו. בהיותו המשפיע, האלטרואיסטי, הוא הפוך לנו ואנחנו תופסים בכלי הקבלה שלנו רק העתקה מועטה שלו.

לכן המציאות שלנו היא כל כך קטנה, מועטה ואפורה, כפי שמתארים לנו אותה המקובלים שמשיגים מציאות אמיתית, רחבה ונצחית. אין דבר יותר נמוך וגרוע יותר מהעולם שלנו, וזה כבר מרגיע: כי מה שלא יהיה מחוצה לנו, זה כבר טוב יותר ממה שיש לנו כאן.

לכן, אנחנו נשיג רוחניות במידה שנשיג את הכוח השני, את כוח ההשפעה. ובינתיים, מכל המציאות שנמשכת ממעלה למטה אנחנו מרגישים רק את השכבה הנמוכה ביותר שמתגלה במלואה ברצון לקבל שלנו. ואת כל יתר המדרגות אנחנו נוכל להרגיש רק אם אנחנו נרכוש את הרצון להשפיע, שמתחלק ל- 125 מדרגות.

הרצון להשפיע הוא ענק, ואנחנו מגלים אותו בהדרגה, דרגה אחר דרגה, עד שמגיעים לתפיסת המציאות השלמה של להשפיע, שנקראת "עולם אין סוף". ואז העולם הגשמי שלנו מתבטל, כל מה שאנחנו מרגישים ברצון לקבל שלנו, נעלם.

בינתיים צריכים לקבל כהנחה, שכל תמונת העולם הנוכחית שאנו מרגישים, זה דבר זמני וניתן לשינוי. בסופו של דבר הכול ישתנה, ולא יישאר שום זכר מאיך שאני מרגיש עכשיו את עצמי ואת העולם הזה.

על זה כבר מדברים מדענים רבים, במיוחד הפיזיקאים, במאמרים רבים. ובאמת, הם מתקרבים לגבול שבין העולם הגשמי שלנו והעולם הרוחני, ולכן הם כבר מתחילים במשהו לנחש אילו תכונות הפוכות יכולות להיות שם. רק שאין להם כלים כדי לעבור את הגבול הזה, את ה"מחסום" הזה שבין המציאות הנוכחית שלנו של קבלה והמציאות החיצונית של ההשפעה. וכאן באמת ניצב "מחסום".

וכדי לעבור אותו, נדרשת שיטה מיוחדת, והשיטה הזאת נקראת חכמת הקבלה, שמסבירה איך לקבל, לתפוס את המציאות שנמצאת מהצד השני של ה"מחסום", את "העולם ההפוך".

מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי" בארה"ב, 11.05.2012

ידיעות קודמות בנושא:
המדע – רגע האמת וקצה גבול היכולת
ראייה כפולה מתקדמת
מגבר בעוצמה פי 620

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest