קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלתו של ניר: אמרת, שאין שום קשר בצמצום הרצונות הגשמיים בקבלה ,אלא – העבודה היא רק במישור רוחני..חייה את חייך רגיל לגמרי, רק במחשבה – שנה הכוונה, ועל בעל הסולם עצמו מסופר ממשפחתו, שהיה מפחית בשינה כדי ללמוד, מסגף רגליו במי קרח כדי להישאר ער ועוד. והוא לא היחיד מהמקובלים הגדולים, ידוע שהרב יצחק כדורי זצ"ל היה צם, ואפילו במשפחתי הסבא של אימי ,שעלה מתימן היה מקובל והיה צם בימי שני וחמישי, ובגדולתו היה אפשר לחוש {הילה סביבו} ואצלכם אפשר לאכול 10 סנדוויצ'ים ביום, אין צורך לקמץ בכלום, תלמיד מסוים שלך שמעביר שיעורים כשאתה בחו"ל, אמר :"תצאו ל-3 חופשות תתפננו" האם לא יותר קשה כך להגיע למטרה ,אם לא מתרגלים שפחות בשבילי ויותר למען "הבורא", או שעליי לחשוב על הזולת בזמן שאני בבריכה במלון?
תשובה: הגבלות מגדילות גאווה, כוחות הטומאה, שגורמים לאדם לחשוב שעל ידי הצומות הוא הופך לקדוש. כשתהיו כמו המקובלים הגדולים תבינו אותם, ובינתיים תתקנו את הכוונות ולא את המעשים, אחרת תחשבו שאתם כבר מתוקנים בגלל המעשים. תראו את הדתיים, אני לא מעביר ביקורת, אלא מביא את הדוגמא שלהם עד כמה אדם שמקיים "מעשים נכונים" בחיצוניות מרגיש את עצמו מתוקן, למרות שלא התחיל אפילו את התיקון. ראו מכתבו של בעל הסולם (אגרת 21 -1927), שהאגו דוחף את האדם למעשים ולא לתיקון הכוונות.
רציתי לשאול מה תפקיד האוטיסטים עפ"י הקבלה בעולם?
אסתר – פעם אחת ולתמיד (15:12 ,04.07.08)
ככול שאני קוראת את השאלות של הנשים בפורום ואת תשובותך אליהן אני מרגישה את התיסכול שלהן. נראה כאילו החיסרון של הנשים גדול והן לא יכולות לסבול זאת,ואיך שנראה לי לא מספיק להן שאתה כותב שהן "יכולות ללמוד, לא חייב הרבה כמו הגברים "וכו'.. והן כאילו מבקשות ממך שתגיד להן"כן אתן חייבות ללמוד, הכול תלוי בכן," הן כאילו מבקשות ממך שתדרוש מהן ללמוד, שתגיד להן תשובה חדה וחלקה שיש להן חלק משמעותי ושווה לחלק הגברי. האם אני הוזה או שאתה רואה כאן דרישה כזאת(את ההסכמה שלך), שתגיד פעם אחת ולתמיד אם תפקידנו חשוב ושווה ערך לתפקיד הגברים?? (יכול להיות שזאת רק הדרישה שלי בעצם..) תודה לך.
שאלה אליך, כשאת אופה עוגה, מה יותר חשוב ? הקמח, הביצים, השמן, הסוכר, התנור, חום התנור, התבנית, המיקסר ?
כל המרכיבים יוצרים מוצר אחד הנקרא עוגה.
"כל הנחלים הולכים אל הים"
ברכת שלום על התורה/רב"ש/פרשת בא/מאמר פג
פג
ענין קידוש החדש
החדש 'הזה' לכם ראש חדשים וגו' (יב, ב)
רש"י : נתקשה משה על מולד הלבנה, באיזו שיעור תראה ותהיה ראויה לקדש. והראה לו באצבע את הלבנה ברקיע ואמר לו, כזה ראה וקדש.
המפרשים שאלו, מה הוא שהיה קשה כל כך למשה ענין קידוש הלבנה. ועוד, מה הענין "והראה לו באצבע", מה מרמזת לנו תיבת אצבע.
ואאמו"ר זצ"ל אמר, שענין הלבנה מרמז על מלכות, שענינו הוא קבלת עול מלכות שמים. שהיה קשה למשה, איך להגיד לעם ישראל שיקבלו עליהם עול מלכות שמים בזמן שהם מרגישים הסתרה. והשכל מחייב שאילו היה בא לעם ישראל שיקבלו עליהם בחינת מלכות שמים עם איזו גילוי אלוקות, אז יש מקום לדבר עמהם. אבל אם הכוונה שצריך לקדש הלבנה שלא בזמן המילוי, אלא בעת המולד, שעוד לא ניכר איך שהיא מקבלת אור השמש, ואינה מאירה – זה זמן שצריכים לקדש אותה ? !
אלא פירוש הענין הוא, שהאדם צריך לקבל על עצמו עול מלכות שמים על בחינה הנמוכה ביותר, ולומר עליה : אצלי אפילו המצב הזה, שאין עוד אפשרות שתהיה שפלות יותר גדולה – היינו, שהוא כולו למעלה מהדעת, שאין לו שום סמיכה מצד השכל וההרגשה, שיוכל לבנות עליה את האמונה שלו. והוא נמצא אז כאילו שעומד בין שמים וארץ ואין לו שום סמיכה, שאז הוא הכל למעלה מהדעת. והוא אומר שזה הקב"ה שלח לו את המצב הזה, שבו הוא נמצא בתכלית השפלות, הוא מטעם שהקב"ה רוצה בכך, שהוא – שאני אקבל על עצמי את העול מלכות שמים בצורה של שפלות כזו. ואני מקבל על עצמי, משום שאני מאמין למעלה מהדעת שהמצב שבו אני נמצא עכשיו זה בא לי מצד ה', היינו, שה' רוצה שאני אראה המצב הכי שפל שאפשר להית בעולם – ומכל מקום אני צריך להגיד שאני מאמין בה' בכל האופנים. וזה נקרא אצלי "כניעה ללא תנאי".
זאת אומרת, שהאדם אינו אומר להקב"ה: אם תתן לי הרגשה טובה, שאני ארגיש ש"מלא הארץ כבודו" – אני מוכן להאמין : מה שאין כן כשאין לי שום דעת ושום הרגשה של רוחניות אינני מסוגל לקבל עלי עול מלכות שמים ולשמור על תור ומצוות. אלא כנ"ל, הוא צריך לקבל את מלכות שמים ללא תנאים.
וזה שנתקשה משה, איך הוא יכול לבוא לעם ישראל עם בחינת שפלות כזאת. ועל זה הראה לו באצבע ואמר לו : כזה ראה וקדש. היינו, בחינת לבנה בזמן המולד, שעוד לא ניכר בה מעלתה. ודוקא על ידי קבלת עול מלכות שמים בחינת שפלות, יתגלה אח"כ על סביב זה, מה שאמרו רז"ל וז"ל, אמר ר' אלעזר: עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים והוא יושב בניהם בגן עדן וכל אחד ואחד מראה באצבעו. שנאמר : ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו, זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו. עכ"ל.
נמצא הרמז, שקב"ה מראה באצבע את הלבנה [שהוא בחינת ההסתר] ואומר לו : כזה – זוכים על ידי זה, ל"כל אחד ואחד מראה באצבעו, הנה אלהינו זה".
ספר עץ חיים/האר"י/שער ל"ט/ פרק ז'
מאביהם מלמעלה מאו"א וגם או"א לוקחין מהיותר למעלה עד המאציל עליון שהוא לבדו יש לו כח לחדש תמיד לפי שאין לו סוף משא"כ בנאצלים שאין להם אלא לעצמן מה שניתן להם מלמעלה נמצא שאין זווג בעולם של זו"ן כלל אא"כ יהיה הזווג ההוא נמשך מלמעלה עד א"ס. וז"ס כוונת יחוד ק"ש באמתותה שכבר נודע שהוא בחי' זווג או"א כדי לתת להם מוחין חדשים לזו"נ בניהם כדי שיוכלו להזדווג גם הם להוליד בנים אחרים וצריך לכוין בק"ש ולהשלים כל הזווגים עד א"ס כי ז"א יקבל מאו"א ואו"א מא"א וא"א מעתיק יומין כו' עד א"ס.
איך אפשר להשפיל עצמי בפני חבר שנמצא באותה הדרך שלי?
אני ממש לא חושבת שאישה לא יכולה למשוך מאור מספרי קבלה.
אני חושבת שמשהו כאן לא ברור מספיק.
הרי כתוב בפירוש על ידי בעל הסולם "יהיה מי שיהיה" – ועוד כתוב "תלמוד תורה כנגד כולם"- ולמשל, ברוריה אשתו של ר' מאיר בעל הנס הייתה צדקת, ועוד כתוב- שבזכות נשים צדקניות (דווקא) תגיע הגאולה.
ובהקדמה לתע"ס נכתב שכל אדם צריך להגיע לתשובה מיראה ותשובה מאהבה.
אני מאמינה שיש הבדל בין תיקון כללי לתיקון פרטי.