לצאת ממצרים בלי לזוז מהמקום

כל התיאורים הציוריים שמובאים בתורה הם ציורים של החיבור שהולך ומתחזק בין בני האדם. בעולם הרוחני לא נכנסים למצרים הגשמית ולא חוצים את ים סוף הגשמי ולא מגיעים לארץ ישראל הגשמית. בעולם הרוחני כל זה מסמל דרגות שונות של חיבור בין הנשמות, בין בני האדם שמתחברים בפנימיותם, ברצונות שלהם.

זה החיבור שעליו מספרת התורה. היא לא מספרת על גיאוגרפיה או על היסטוריה של קבוצה כלשהי שנודדת מארץ כנען למצרים ובחזרה. מדובר אך ורק על החיבור, שבו אנחנו מגלים את הרמות האלה. "לך לך מארצך" – זאת אומרת, צא מתוך הרצון האגואיסטי שלך, שאותו מסמלים החיים בבבל. אתה צריך לעזוב את הרצון הזה ולהגיע לרצון גדול יותר, שבו תתחבר עם הקבוצה שלך ביתר עוצמה, והרצון הזה כבר נקרא "ארץ כנען" ("ארץ" מסמלת "רצון").

לאחר מכן אנחנו נכנסים לקו שמאל, הרצונות שלנו גדלים, היצר הרע מתגלה יותר, וזה נקרא "ירידה למצרים". וכשאנחנו עולים לאחר מכן מהמצב הזה של "מצרים", לאחר שהתחברנו יחד, זה נקרא שאנחנו נמצאים ב"מדבר סיני".

לאחר החיבור מעל כל הבעיות שמתגלות בנו, אנחנו נכנסים לרמה שנקראת "ארץ ישראל". כל אלה הן דרגות החיבור בינינו ולא מקומות גיאוגרפיים.

השמות נלקחו מהעולם שלנו, אך כך מכונות המדרגות הרוחניות. אנחנו יכולים עכשיו לקחת אוטובוס ולטייל למצרים ובחזרה, אך זה לא יהיה טיול רוחני. זה יהיה סתם טיול גשמי.

הכול תלוי איך אנחנו, בעודנו יושבים במקום אחד, עולים במדרגות ומגלים את העולם הרוחני שנמצא בתוכנו. והוא מתגלה רק בהתאם לעוצמת הקשר בינינו. ככל שאנחנו מתחברים יותר – כך אנחנו מגלים דרגה רוחנית גבוהה יותר.

את כל "תרי"ג הרצונות" שלנו אנחנו מתקנים רק על ידי החיבור. אם האדם אינו הולך להתחבר עם האחרים הוא לא מקיים שום מצווה, שום תיקון של הרצון לקבל. כל הרצונות מנותקים זה מזה כתוצאה מהשבירה, וכולם יכולים להיתקן רק מתוך החיבור זה לזה.

מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 14.10.2011

ידיעות קודמות בנושא:
כדי להגיע לחיבור חייבת להיות התקפה!
להסתובב סביב הנקודה הנכספת
צירי לידה