לפני האירוע החשוב ביותר בחיינו

שאלה: אמרת שבכנס אנחנו לא צריכים לחטט בתוך עצמנו, אלא לדמיין שאנחנו כבר מחוברים. אבל מה לעשות אם משתלטות עליי מחשבות ביקורתיות? איך להיפטר מהן?

תשובתי: הכנס הוא אסיפת חברים אחת גדולה, כלומר השפעה בלתי פוסקת של הסביבה, בצורה החזקה ביותר מאי פעם.

ואם אנחנו רואים ממאמרי המקובלים שהדבר החשוב ביותר הוא השפעת הסביבה, אז אנחנו יכולים להעריך את החשיבות של האסיפה הענקית שבה אנחנו מתאספים פיזית, ומצטרפים אלינו בצורה וירטואלית אנשים מכל העולם שנמצאים יחד איתנו.

צריך רק לעשות הכנה נכונה לקראת האספה הזאת. נשארו לנו עוד 30 יום, וזהו פרק זמן גדול. ואם כל אחד מאיתנו יתכונן בפרק הזמן הזה בצורה נכונה, וכך גם כולנו יחד, אז נשיג את השפעת הסביבה הרצינית ביותר על כל אדם. עד כדי כך שרגש הכרת הרע יכול להתפתח באדם עד לכאלה מימדים ענקיים, שהוא ישנא את טבע הקבלה שלו וירצה לצאת ממנו. וזה נקרא יציאת מצרים.

הוא ירצה להגיע להשפיע, כלומר יעלה את כל המלכות לבינה וירצה להיספג בהשפעה לזולת. מיהו אותו הזולת? – זוהי אותה המדרגה הכללית של בינה, שבה כולנו נמצאים בהשפעה. אם האדם משתוקק לזה, הוא יכול, באופן זמני או אפילו בצורה קבועה, להיכנס למציאות הרוחנית, לאיזושהי מידה התחלתית של ההשפעה. זאת כבר תהיה החוויה הרוחנית הראשונה שלו.

הכול תלוי בעוצמת האור המחזיר למוטב, והוא לגמרי תלוי בצורה שבה האדם יכוון את עצמו כלפי הסביבה: עד כמה הוא מעריך את הסביבה הזאת ואת היכולת שלו להשפיע עליה. שהוא לא יתייחס בזלזול או בביקורת לאחרים, אלא רק בתקווה גדולה, שהבורא נותן לו עכשיו הזדמנות להשתמש בסביבה כדי להתעלות מעל לטבע שלו. ואז הוא מייד ירגיש את הרוחניות!

המשימה שלנו היא להתכונן בצורה טובה לאירוע הזה, שהוא יכול להיות החשוב ביותר בחיים שלנו, נקודת המעבר ממצבנו החשוך למצב המלא באור.

מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 06.11.2011

ידיעות קודמות בנושא:
מתכוננים לניתוק
מתכוננים לצאת לדרך
זה חייב לקרות כאן ועכשיו