לפנינו טלטלה גדולה

ההשפעה, במובן של ההמונים, זו עזרה לאחרים, שמביאה סיפוק לאדם, מקשטת את חייו ומספקת לו "חומר דלק". הוא מניח שהודות לזה העולם שלנו נעשה יותר טוב.

בהתאם לזה אנחנו יכולים להסביר לאנשים מהו חיבור נכון ואיזו תועלת הוא מביא. לדוגמא, מארגנים עכשיו בישראל איזשהו חרם חברתי שמכוון נגד חברות המזון שמעלות את המחירים על מוצריהן בשוק המקומי, ואילו בחו"ל מוכרים את הסחורה במחיר זול הרבה יותר. אז למה שההסתדרות לא תיקח על עצמה לארגן את הפניות הללו? למה שהיא לא תארגן פנייה מסודרת לאילי ההון? זה יאפשר להוריד את המחירים באופן משמעותי, ולתעשיינים עדיין יישאר "שומן".

אבל ההסתדרות, ככל הנראה, אינה מעוניינת בזה…

תגובה: ההסתדרות נוסדה בשנת 1927 ואילו מדינת ישראל נוסדה בשנת 1948…

תשובתי: השתתפותה של ההסתדרות בהקמת המדינה מורגשת עד היום. ודאי שאנחנו לא שוללים את מה שהיה. ביסודה של התנועה עמדו אידיאליסטים, אבל אי אפשר "לנוח על זרי הדפנה" במשך זמן רב כל כך.

שאלה: היום אילי הון רבים מנסים למחוק 40%-60% מהחוב שלהם, על חשבוננו כמובן. אפילו בכנסת עורכים חוק מחאה שישלול אפשרות כזאת, כלומר, לראשונה אנשים לא מסכימים ולא מוכנים לקבל את ה"מרק" שמאכילים אותם. משהו קורה לאנשים בזמן האחרון. מה קורה?

תשובתי: העניין כאן הוא לא של טייקונים ולא של עניים, לא של מובטלים ולא של עשירים. אלא אנחנו צריכים לראות את המגמה עצמה, כך שהאור העליון מסדר את הכלים וקושר בין כל השכבות ע"י התייחסות מסוימת ביניהן. בסה"כ רוצים להביא את האדם להכרת הרע של המצב הנוכחי. צריכים "לנענע" את האדם עד כדי כך שהוא יראה שהוא לא מסוגל להתקיים יותר לפי סגנון החיים הישן, והוא צריך לשנות את ההסתכלות שלו על החיים.

מוקדם בבוקר אני הולך לעבודה, מרוויח כסף, מייצר דברים שאין בהם שום צורך, מבזבז על כך את אוצרות האדמה והאנרגיה, ומייצר תוצרת חסרת ערך לגמרי. בסופרמרקט אני בוחר בין עשרות סוגי גבינה, וכל זה מפני שבעל המקום יודע איך "לדחוף" את המוצרים לקונים, ובכך הוא מוסיף לעצמו אפסים חדשים לחשבון הבנק שלו. הוא בכלל לא משתמש בהם והם סתם נמצאים בבנק.

ככל שאילי ההון מרוויחים יותר, זה נקרא שאנחנו "גדלים" ושהחברה שלנו "פורחת". לא ברור מי פורח. הרי הם לא מבינים מה לעשות עם כל העושר שלהם. מדובר כאן על הרגשה פנימית, התפעלות פנימית של הרגשת השליטה על בני האדם, ביטחון מסוים שהכסף מקנה להם. בסופו של דבר מדובר רק על הרגשה, ומה אנחנו לא עושים כדי להעלות במקצת את הרגשת הביטחון, השליטה, הרגשת הכבוד העצמי והחשיבות העצמית שלנו.

האנושות חייבת להכיר בכך שהפרדיגמה הנוכחית מסתיימת. לכן אנחנו עוברים את מצבי הכרת הרע, אבל התהליך יכול להימשך, השלטון מסתיר את המשבר ומסובב את הדברים. ובינתיים, קורה בפנים משהו נורא. ישנה חבית נפץ שעומדת להתפוצץ, וכלכלנים רבים כבר מודים בזה. במהלך השנה הקרובה אנחנו נראה את התפתחות העניינים.

אך מהצד השני, ההתפתחות הזאת חייבת להיות הדרגתית. הרי האור הוא זה שמסדר את הכול, ואין כאן משהו אחר. האור מסודר בצורה שההמונים יתעלו במקצת בתפיסת החיים שלהם. אין ברירה אחרת. אי אפשר להתעלם מחצי מ-7 מיליארד האנשים שהם "כאילו" לא מפותחים מספיק. זה לגמרי לא נכון! כל אדם חייב להשתתף בחיים של הכלי הכללי ויחד איתו להגיע לגמר התיקון. מה שלא תחשוב, ועד כמה שלא נראה לך שהוא מסוגל להתפתח ולרכוש שכל ורגש, מבחינה רוחנית יכול להיות שהוא קרוב יותר ממך. אין ספק שהוא קרוב יותר ממך, מפני שיש לו פחות מחסומים ממך. אצלך יש המון חשבונות, ואצלו לא. אצלו החשבונות הרבה יותר פשוטים, והוא הרבה יותר קרוב לתיקון.

כולם חייבים להתקדם ולתפוס את המציאות החדשה. להבין שהעולם הוא עגול, וגם אנחנו צריכים להיות "עגולים".

זה לא פשוט, קשה להסביר מה זאת "השפעה", אפילו אלה שמוכנים להקשיב לך ומסכימים איתך, אומרים: "בחור חכם, אבל לא מציאותי", "מדבר יפה, אבל…". זאת אומרת, הם מקשיבים לך ומסכימים איתך, אבל בסוף הם מוחאים לך כפיים והולכים הביתה כאילו לא שמעו דבר. עדיין אין נכונות פנימית באדם, האור עדיין לא השפיע. זה חייב לעבור דרך הרבה פעולות. אנחנו יכולים לראות על עצמנו: אנחנו שומעים את זה יום יום וזה עדיין לא פשוט.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 02.03.2012

ידיעות קודמת בנושא:
סמוך על האור
במקשה אחת עם כל האנושות
עבודה במעגלים

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest