למה נאסר לעבוד בשבת?

"ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת: ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה: ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו: ויאמר ה' אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה: ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה ה' את משה" (שלח, ט"ו, ל"ב-ל"ו).

אדם שעלה לדרגה בה עבורו קיימת השבת, זה לא אדם רגיל. ולקושש עצים זה לחפש בתוכך תכונות שיכולות לשמש כחומר דלק. כלומר, זהו חטא הכרתי נגד דרגת האיחוד הגבוהה ביותר, השבת. ולכן התיקון של האדם הוא בלהמית את המצב הבהמי שלו בדרגת דומם, על ידי אבנים. זה אותו לב האבן שצריך להמית. אבל בגלגול הבא הוא מתגבר על המצב הזה ומתקן אותו. כך כתוב בתורה, שאדם צריך להמית את עצמו על ידי לב האבן שלו. מצד שני, "אבן" נובע מהמילה "הבנה", הכרה. לכן רגימה באבנים זו הכרה יותר גדולה, בלעדיה הוא לא ייגש לפעולות הרוחניות.

לקושש עצים ביום השבת, זה רצון של האדם למצוא חומר דלק כדי שיהיה לו חום ואור, קווים ימין ושמאל. אבל בגלל שהוא רצה לעלות לדרגה של שבת בעזרת פעולות אסורות, מגיעה לו "מיתה". ואם הוא היה רוצה, אז יכול היה לעלות כפי שצריך להיות בשבת, בכך שמבטל את עצמו. העניין הוא שבמשך השבוע האדם מכין מראש חומר דלק, עצים, שמן למנורות לצורך חימום, ואחר כך משתמש בהם בשבת. אבל אם הוא מדליק בעצמו את העצים, כלומר יוצר משהו בשבת, אז בכך הוא מתנתק מהבורא שביום הזה עובד בשבילו.

השבת זה היום האחרון בשבוע, כשמתגלה השתתפותה של המלכות. חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, זה שש ספירות בהן אנחנו עובדים שישה ימים. הספירה האחרונה, מלכות, לא עושה בעצמה דבר. היא רק מפעילה את שש הספירות המקדימות שפועלות בעזרתה, ובשבת מקבלת ממה שמתגלה בהן.

אם אדם רוצה לעבוד בשבת כמו בימים הקודמים, בכך הוא מגביל את העלייה שלו. הוא לא יכול לקבל שום דבר משש הספירות הראשונות ולעבור למדרגה הבאה, לשבוע הבא. ולכן בשבוע שחלף הוא דומה למי שמת. ששת ימי השבוע זה שישה מצבים, שאנחנו מתקנים את תכונת המלכות בהידמות לשש תכונות נעלות יותר: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד. ואילו ביום השביעי, בשבת, הן כולן מתחברות יחד ומאצילות את המלכות על ידי התיקון. האדם כבר לא משתתף בזה, הוא אינו יכול לעבוד עם המלכות, אלא רק יותר גבוה ממנה, מעליה, בשש הספירות העליונות.

לכן נאסרה העבודה בשבת. נאמר, שמי שעבד לפני השבת, קוצר בשבת את הפירות של עמלו. כי כאשר שש הספירות הראשונות מתחברות יחד ומאירות למלכות, אז כך האדם מתעלה ומרגיש זרימה של הבורא אליו, את הגילוי שלו. ואם לא, אז לכל השבוע אין כל משמעות עבורו. על ידי לב האבן שלו הוא הורג את עצמו ו"הורג" את הנשמה שלו, כלומר את האפשרות לדבקות עם הבורא בשבת.

לכן התיקון שלו, הוא בלהמית את אותה המדרגה שעליה הוא לא יכול לעלות, להרוג אותה על ידי אותו לב האבן, ולהתחיל הכול מהתחלה. אין כאן שום דבר נורא, זהו אחד הפשעים הרגילים אותם אנחנו מבצעים לפעמים בדרך הרוחנית.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 13.5.2015