למה המשבר אינו מלמד אותנו דבר

שאלה: המשבר הגלובלי הנוכחי הכה באנשים רבים. אבל כאשר המכות פסקו, הם לא שמעו בקולה של חוכמת הקבלה, אלא החליטו, שהגל הכבד חלף, ועכשיו תתחיל תקופה טובה, והכול שוב יסתדר…

תשובתי: ברור, שזה כך. המשבר רק מתגבר, אבל מאחר ואין לאף אחד פתרון, אז כולם שותקים וסוגרים עיניים. כולם בכל המדינות. האדם מקבל המון מכות, על כל מיני מעשים, ובכל זאת לא מסוגל להיפטר מהן. כלומר, המכות האלה לא היו מספיק חזקות, כדי ללמדו להתנהג נכון.

למה אנחנו לא לומדים משגיאות העבר? הרי זה טבעי לחלוטין! כמה טוב היה אם מכות קטנות היו עוזרות מיד להגיע לתיקון! אבל האגואיזם שלנו מתפתח כל הזמן, ונעשה כל פעם יותר ויותר גס. ולכן, ככל שאנחנו נעשים יותר אגואיסטיים, המכה הקודמת כבר לא מסוגלת לחייב אותנו לנהוג בצורה נכונה.

נניח שגנבתי 10 דולר – וקיבלתי על כך עונש. עכשיו, כאשר אני מסתכל על 10 דולר אני נזכר בעונש – וזה מונע ממני לגנוב שוב. אבל אם יופיעו לפני 100 דולר ועדיין לא קיבלתי עונש? 100 דולר לא קשורים בהכרה שלי עם העונש. אז אני אגנוב את 100 הדולר ושוב אקבל עונש. ומה עם 1000 דולר? אותו הדבר! כך אנחנו בנויים – בדומה לבהמה רגילה, שמבינה ויודעת רק את מה שהרגישה.

ולכן נאמר שלא יבצע האדם מצווה (פעולת השפעה ואהבה לזולת) בטרם ביצע חטא (יגלה בתוכו את ההיפך). תחילה אתה חייב לרדת "לגנוב" ואחר כך להביע חרטה ולתקן את הנעשה, ורק לאחר מכות. ללא מכות לא ניתן להשתנות.

ידוע מחוכמת הקבלה, שכל רצון מתפתח מרגע בריאתו ועד לצורתו הסופית בארבעה שלבים. אנחנו מורכבים מרצון וכוונה. ולכן יש ארבע אפשרויות של שילוב ביניהן (שילוב מ – 2 – סה"כ 4): "רוצה ומתכוון", "רוצה ולא מתכוון" (ראה תע"ס, חלק ג', הסתכלות פנימית).

אני חייב לעבור ארבעה שלבים של מכות ובירורים עד שאגיע לשלב האחרון – כשארצה לנצל את האגואיזם שלי רק בהשפעה ואהבה חלוטה. לכן לא ניתן ללמוד על ידי מכה קטנה אחת, כי בין הרצון והאור פועל חוק.

האור יוצר רצון, והרצון מתנהג בדיוק לפי התוכנית שמוטבעת בו על ידי האור. אם זהו רצון ליהנות, אז הוא רוצה רק לקבל הנאה. כדי ללמדו להיות המשפיע, האור חייב לפעול כל הזמן על הרצון לפי ארבעת השלבים. ורק בשלב האחרון הרצון משיג עצמו כמקבל, מרגיש בושה – ומבצע צמצום. וכך – בכל פעולה.

רשומות קודמות בנושא:
המשבר: הפוגה שהתארכה
המשבר הוא טיסה מתמשכת
השקט שלפני הסערה