ללמוד להקשיב למורה

שאלה: מתי האדם יכול להיחשב לתלמיד של המורה שלו?

תשובתי: "תלמיד" נקרא, מי שנדבק למורה (במובן הפנימי של המילה), בכך שמשתדל "למצוץ" ממנו, כל מה שרק אפשר. כמו תינוק שיונק את החלב מהאימא, כך גם התלמיד משתדל לינוק מהמורה את כל מה שיש לו, ובזה לגדול, כלומר לפתח את מה שמקבל.

אין באפשרותו לקבל מייד את כל הידע, ההשגה, ההרגשה, אבל הוא יכול לרכוש "כלים" כדי לפתח את כל זה בתוכו. כי התינוק, בכך שמקבל מהאימא חלב, אינו מעכל אותו בתוכו, אלא הופך אותו לבשר, לשרירים, לעצמות, כלומר בונה את הגוף שלו, מתפתח בעצמו. אותו הדבר גם כאן.

אנחנו צריכים להבין, שמהמורה אנחנו מקבלים את מה שאנחנו רוצים לקבל ולתפוס, ורק באותה הצורה שבה משקיעים לשם כך מאמצים. אנחנו לא שומעים את מה שהמורה אומר, אלא אנחנו שומעים רק את מה שאנחנו רוצים לשמוע. עבודתו של התלמיד מסתכמת בכך, כדי לבטל את כל המחסומים והמכשולים הפסיכולוגיים ולהתחיל להקשיב למורה. במילים אחרות, עבודתו של התלמיד היא ביטול של האגו שלו.

מתוך שיעור בנושא "הפצה של השיטה האינטגרלית", 20.10.2013

ידיעות קודמות בנושא:
לקבל יחס של חסד מצד אביו
להלוות קצת שלמות
יש צורך באיזון נכון בעבודה