ללכת על הבלתי אפשרי

שאלה: כשאנחנו מנסים לממש את הכוח ששולחת לנו המדרגה העליונה, אנחנו מגלים שזה בלתי אפשרי…

תשובתי: נכון מאוד. אנחנו הולכים על הבלתי אפשרי, על מה שמעבר לכוחנו.

האם אפשר לדרוש מחמור שהוא ישיר כמו באופרה? הוא לא מסוגל לזה, לא לפי ההתפתחות שלו ולא לפי הנתונים הפיזיים. ואנחנו נמצאים במצב גרוע הרבה יותר. לחמור לפחות יש מכשיר שמיעה ודיבור, ולנו אין שום דבר מהעולם הרוחני. אנחנו מנותקים ממנו לחלוטין.

כי העולם הרוחני הוא תכונת ההשפעה. אז איך אפשר להרגיש אותה ברצון האגואיסטי? האם ההשפעה יכולה להתלבש בקבלה? האם אש יכולה להתלבש במים? – כמובן שלא.

ולכן הרצון הגדול שלנו אינו מכוון סתם למשהו מופשט, אלא לכך שהאור העליון יתקן אותנו. ברצון הזה צריכים להיות כלולים יחד שלושה מרכיבים: ישראל, התורה והבורא. במילים אחרות: אני, הקבוצה והאור העליון. דווקא הוא יתקן אותי, ולבד אני לא אשיג שום דבר.

ולכן בכנס "הערבות" אנחנו מעלים מ"ן, רצון, בקשה, נחיצות בכך שהכוח העליון יתקן אותנו. זאת כל המהות, כל התפקיד של הכנס.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "מהות הדת ומטרתה", 01.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
השמיני לדצמבר בערב
"גיבור לא יינצל ברוב כוח"
הוא יעשה את מה שאני לא יכולתי לעשות