ליצוק תוכן לסיסמאות

בעקבות תנועת המחאה בישראל, אנחנו צריכים להסביר לאנשים מה מסתתר מאחורי אותן הדרישות שהם מציגים היום לממשלה. למעשה, אנחנו נותנים להם הגדרות הגיוניות ומציאותיות כדי שהם יבינו את מהות הקריאות שלהם.

מה הטעם לצעוק סתם כך על שוויון? הרי השוויון הזה יכול להיות רק יחסי, סגולי.

מה הטעם לקרוא להתחברות? הרי אנחנו אגואיסטים ושונאים זה את זה. זאת אומרת שאנחנו צריכים להתחבר מעל האגו שלנו. ובשביל זה אנחנו צריכים שתהיה לנו מטרה עליונה, כמו שבשעת מלחמה, כשאנחנו רוצים להינצל, אנחנו מרגישים התקרבות מסוימת, על אף שזה עדיין לא איחוד.

מה הטעם להגיד הרבה מילים יפות על הערבות ההדדית. מה פירושה? עירבון בבנק? – לא, פירוש הדבר הוא שאנחנו נמצאים בחברה שבה כולם מחוברים יחד, ולא ניתן לברוח מזה. ואז, בלית ברירה, כדי לא לשחוט זה את זה, אנחנו צריכים להגיע לקשר כזה בינינו, שנקרא "ערבות הדדית".

הטבע כבר הטביע את הקשר הזה בתוך המערכת, אך האנושות עדיין אינה מודעת לכך. ואנחנו מצידנו כבר מרגישים ומבינים שכולם נמצאים "בצלחת אחת", ואין לנו ברירה אחרת מלבד השמירה על חוק הערבות האינטגרלי.

אולם הערבות דורשת מאיתנו בראש ובראשונה להיות אחראיים: כל אחד משפיע על האחרים ותלוי בהם, כמו במשפחה אחת: אני תלוי בילדים והם בי. כוח האהבה והתלות ההדדית הם שקושרים בינינו, לטוב ולרע. ועכשיו, בואו נהפוך את הקשר הזה בינינו לטוב, לנעים, כדי שהוא יפתח בפנינו את העתיד. איך שלא נסתכל על זה, אנחנו כבר נמצאים במצב הזה – אז בואו נהפוך אותו לרצוי.

השלב הראשון הוא ההכרה בכך שלצערנו, בעל כורחנו, אנחנו תלויים זה בזה (הייתי שמח לזרוק את כולכם ולברוח מכם בהזדמנות הראשונה, אך אינני מסוגל). ולאחר מכן, אנחנו עולים לרמה אחרת, שבה אנחנו רוצים בקשר הזה, ואפילו אם הוא לא היה קיים, היינו בונים את הערבות ההדדית בעצמנו, מאפס.

בחכמת הקבלה זה נקרא "כאיש אחד בלב אחד". אם המפגינים שלנו רוצים בחיבור כזה – בבקשה. אולם בהתחלה צריך להסביר להם הכול. כשקיימת ערבות, כל אחד מקבל את ההכרחיות ואת כל השאר הוא נותן לחברה, וללא הנתינה הזאת החברה לא תוכל להתקיים. זה מה שנקרא ערבות הדדית, ובצורה כזאת אנחנו צריכים לדאוג לסובבים אותנו.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "השלום", 01.08.2011

ידיעות קודמות בנושא:
כדי לערב את העם, צריך להעלות לו את המודעות
בנקודת המפנה
"מים חיים" לאנושות כולה