ליל היציאה ממצרים

שאלה: כיצד חכמת הקבלה מפרשת את "ליל היציאה ממצרים"?

תשובתי: ליל היציאה ממצרים זו תוצאה של כל ההתפתחות הקודמת של היהודים, שאחריה הם הגיעו למצב שאפשר להם להפוך לעם ולהבין שבתוכם נמצא האגו, "פרעה" ש"קורע" אותם, מכניס עימותים ביניהם, ומחייב אותם להרגיש מרוחקים זה מזה. מהסתכלות בנעשה מסביב – מחלוקות במשפחה, בחברה, בממשלה, בכל תחום בחייו האדם רוצה רק למחוץ את היריב. עלינו להתחיל להרגיש את מצבנו כ"מצרים", כשליטת פרעה, כלומר להרגיש שהאגו מפריע לנו להפוך להיות עם אחד, משפחה אחת, ודווקא זה נקרא "לילה". לכן בליל הסדר אנו מתאספים יחד עם המשפחות ומחשיבים את עצמנו כמשפחה אחת, כעם אחד, כדי להראות שאנו מוכנים להתאחד במטרה לעלות מעל האגו שלנו ולצאת לחופשי ממנו. זוהי יציאת "מצרים" וכניסה ל"ארץ ישראל". ביניהן קיימת תקופה של 40 שנות נדודים במדבר, שבמהלכה אנו מתקנים את עצמנו, מתכוננים לכניסה לארץ ישראל. זאת מאחר ואיננו יכולים לעבור מיד ממצב שבו אנו נמצאים, באגו ושנאה למצב של אהבה, כי אהבה זה אותו אגו אבל בצורה הפוכה. תקופת ההכנה בת 40 שנה מסמלת את המרחק מה"רצון לקבל" ל"רצון להשפיע", משנאה לאהבה.

ליל היציאה ממצרים זהו לילה חשוך ומפחיד, מצב של חוסר הבנה מוחלט של מה שמתרחש ומה שיתרחש. האנשים רואים שבגלל שנאה הדדית הם מפסיקים להתקיים כעם, כמשפחה, והם מבינים שמצב זה של מבוי סתום מוביל אותם אל מותם. יחד עם זאת, הם לא רואים מוצא ממנו, מפני ששליטת האגו היא כביכול נצחית ומוחלטת מבחינה היסטורית. בכל דבר שאליו יפנה האדם, בכל מקום נמצא האגו שלו, והאדם מרגיש שהוא עושה הכול רק למען עצמו. האגו מנהל כל פעולה שלנו, פנימית וחיצונית, את היחסים ההדדיים שלנו וכולי. כל אחד מחזיק את עצמו בריחוק מהאחר, מרחק שבו הוא יכול להגן על עצמו ולקבל ממנו את המקסימום, במצב שכל הזמן מווסת את היחסים ההדדיים בינינו, עם הטבע, עם בעלי החיים, עם העולם, עם החיים.

המצב הנוראי של תקשורת באופן אגואיסטי בלבד מתגלה על ידינו כ"חושך מצרים". דווקא במצב כזה, בחצות, מופיע בנו פתאום הכוח שמוביל אותנו קדימה לעבר היציאה מתוך האגו ונותן לנו תחושה שאנחנו יכולים לעלות מתוכו. קורה מהפך, מופיעה נקודת שיא כאשר החושך הנורא ביותר מתחיל פתאום להתחלף לתקווה, לאור, להרגשה שקיימת יציאה ואני חייב לברוח. ואני רץ אחרי החלום הזה, אחרי הכוח הפנימי שלפתע מתפרץ בתוכי, ואז מופיע האור. זהו לילה מיוחד, ליל היציאה מעבדות אגואיסטית לנצחיות ושלמות אלטרואיסטית, ולכן אנו חוגגים אותו.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן", 13.4.2016