קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
הבורא ברא את הרצון לקבל על ידי האור. האור משפיע על הרצון ומעביר לו את תכונותיו, כך שכל דבר חיובי שקיים באור מתגלה בתוך הרצון בצורה שלילית – בצורה של חיסרון, נחיצות, צורך, הרגשה של ריקנות, בשעה שבאור זה מורגש כמילוי, רצון לתת, לשפוך מעצמו וכן הלאה.
כלומר, מה שקיים באור כביכול במצב של שפע, קמור, קיים ברצון במצב קעור.
שני החלקים הללו, דומים זה לזה, ויחד עם זאת, הפוכים זה מזה: כל מה שיש ברצון להשפיע של הבורא, יש ברצון לקבל של הנברא.
מטרת הבריאה היא להביא את הרגשת הריקנות, את הרצון להתמלא, אל ההידמות לבורא.
כיצד אפשר לממש זאת? אם פשוט נמלא אותו, אז לא רק שלא נדמה אותו לאור, אלא להיפך: הוא יהיה עוד יותר הפוך מהאור, מפני שהוא יקבל בפועל. האור הוא שלם ורק משפיע, ולכן מילוי פשוט של הנברא לא יפתור את הבעיה.
כיצד אפשר לעשות שהרצון לקבל יהיה דומה לרצון להשפיע, אם הרצון לקבל הזה לא ישתמש בפעולת הבורא (השפעה)? הרי לבורא/לאור אין אפשרות אחרת, אלא רק להשפיע, למלא, ולנברא אין שום אפשרות אחרת להתקשר עם האור, מלבד לקבל.
מסתבר שהבעיה היא ביצירת הקשר ביניהם. זהו לא קשר בין שתי הפעולות, אלא בין המהות של הבורא למהות של הנברא.
זאת אומרת שעלינו להשוות ביניהם לא על פי הפעולות, אלא על פי ההרגשות, על פי היחס ההדדי, אפילו אם האחד מקבל והאחר משפיע. אם בצורה כזאת הם ממלאים זה את זה וכתוצאה מכך מרגישים ביניהם קשר פנימי, אז לא חשוב מי נותן ומי מקבל. כמו אמא לתינוק: היא נותנת לו את הכול, אך בסופו של דבר היא מקבלת עוד יותר, מכיוון שהאהבה קושרת אותה אליו.
לכן, כאן משיגים את הרגשת האהבה. ודווקא מכאן היא נובעת. אם אנחנו רוצים לראות את שתי הפעולות הללו בין הבורא לנברא כהכרחיות, אנחנו צריכים לבנות מעליהן תוספת.
כיצד אפשר לעשות שדווקא בעזרת הפעולות הללו הם יתחברו זה לזה ויהיו דומים: משפיעים זה לזה? כיצד לחבר בין מהות הבורא למהות הנברא?
הבורא מלכתחילה רוצה למלא את הנברא, רוצה לתת לו את הכול. כולו מלא בתכונת האהבה אליו. לכן, מצד הבורא אין שום שינויים.
הבורא בורא את הנברא, הבריאה, העולמות, את כל התנאים כדי שנוכל להתקיים ולפעול. מצידו יש רק דבר אחד: הקרנה קבועה של אור, אנרגיה חיובית של אהבה וטוב מוחלט.
ומצד הנברא נדרש לשנות את יחסו לעולם, לעצמו, ובסופו של דבר, לבורא, מפני שכל מה שקיים בעולם, בי, מסביבי – כל זה נובע מהבורא. עליי להשתדל להשתנות, כך שאני אוהב את כל מה שהבורא ברא בתוכי, בעולם, בטבע כולו. אם אשנה את היחס שלי משנאה, מתאווה, מרצון לחטוף הכול ולנצל את הכול, להשפעה ולאהבה, אז דרך יחס כזה לפעולות הבורא, אני אגיע לאהבה אליו.
ואז אוכל לקבל למענו את כל מה שמגיע ממנו. ואז ייצא שהוא ממלא אותי ומאפשר לי ליהנות, ואני מקבל ממנו ובכך מאפשר לו ליהנות, מכיוון שאני משתמש באהבתו כלפי.
אם אני נמצא במגע עם אדם אהוב, אז על ידי הקבלה ממנו, אני עושה לו טובה – אני מאפשר לו לאהוב אותי. אותו הדבר קורה גם כאן: אם אני מקבל ממנו, אני מבטא בכך את אהבתי אליו, מפני שאנחנו קרובים. ולא חשוב מי מקבל בפועל ומי משפיע – כמו האמא והתינוק. העיקר, שבעזרת כל האמצעים הללו הם גורמים זה לזה הנאה.
מתוך השיעור הווירטואלי, 06.11.2011
ידיעות קודמות בנושא:
רצון כהטבעה של האור
מהופכיות לשלמות
הוא שברא אהבה
