דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / לומדים למשוך את עצמנו בחוטים

לומדים למשוך את עצמנו בחוטים

מתוך הכנס בנובוסיבירסק, שיעור מס' 2

אנחנו צריכים להבין, שהחלקיק הנצחי של הנשמה קיים בפוטנציאל בכל אחד מאיתנו, והוא גדל אם אנחנו מתחברים עם האחרים. הוא אחד אצל כולנו והוא נוצר מלכתחילה אחד. אם אנחנו לא מרגישים שאנחנו יחד נמצאים בשלם אחד משותף, זה אומר שלאף אחד מאיתנו אין נשמה, ויש רק את מהותנו הבהמית בלבד.

נשמה נקראת, כמו כן, "אדם" – מהמילה "אדמה", דומה לבורא. הרצון לקבל הפוך לחלוטין מתכונת ההשפעה, הוא רוצה לקבל ולא להשפיע, אך, יחד עם זה, אם הוא מממש את עצמו נגד טבעו, הוא הופך להיות דומה לבורא. דומה לפי משמעות הפעולה שלו, לא לפי טבעו, אלא לפי האופן שהוא שינה את עצמו. מצב הטבע המנוגד, המתוקן הזה שלו נקרא "נשמה" או "אדם".

והוא נקרא גם "שכינה". זו מילה מיוחדת מהמילה "שוכן", שפירושו, מקום ששוכנים בו. זהו מקום אליו יורד האור וממלא אותו.

ובכן קיימים כינויים שונים לנשמה – תלוי בהיבט שעליו אנחנו מדברים. ובעיקרון, כל דבר שאנחנו מדברים עליו, אנחנו מדברים רק עליה, על הנשמה הכללית הזו, שהיא היחידה שקיימת מלבד הכוח העליון.

ואנחנו מהווים את החלק המקולקל שלה ובינתיים עדיין לא מבינים היכן אנחנו נמצאים. אנחנו נמצאים בנשמה הזו, אך במצב מקולקל, ולכן אסור להגיד שהיא קיימת בנו. בהתאם לכך כל העבודה שלנו היא רק בכדי שכשנתקן, נגלה את עצמנו במצב המתוקן הזה.

ישנם כבר אנשים רבים בעולם שהגיעו לתיקון החלקים שלהם בנשמה הכללית. החלקים האלו נקראים "נשמות פרטיות" והם עוזרים לנו.

קיים גלגול נשמות: כל רגע האדם עובר איזה שהם מצבים, אפילו אם הוא עדיין לא יצא לעולם הרוחני, כלומר, לא גילה את חלקו בנשמה הכללית ובכלל עדיין לא הפך לאדם, לא התחבר עם כל המערכת הזו – כלומר, שהוא לא נמצא כמשתתף פעיל בה עכשיו.

זוהי מערכת אגואיסטית עצומה, הכוללת בתוכה את האגואיזם של כל היקום ועובדת בעל מנת להשפיע, יחד עם הכוח העליון, כלומר עם הבורא. הם מתחברים, מקבלים זה מזה ומשפיעים זה לזה – ומופיע ביניהם מגע מוחלט, מה שנקרא "דבקות". כך או אחרת תמיד ובכלל אנחנו נמצאים בנשמה הכללית הזו, אולם מתקדמים אל מטרתנו או מתוך כך שאנחנו רוצים או מתוך כך שאנחנו לא רוצים בכך – בכך ההבדל.

אנשים שחיים בעולם שלנו, שלא מבינים את זה, מתקדמים בצורה בלתי הכרתית, אך בכל זאת לפי תוכנית הבריאה. אין שום דבר שהיה יוצא מחוץ לגבולות חוק ההתפתחות של הבריאה הכללית. התוכנית הזו נסתרת מהאדם, הוא לא מבין לאן הוא הולך ומה הוא עושה בכל רגע. לפתע משהו דוחף אותו והוא מבצע פעולה – בצורה אינסטינקטיבית או הכרתית כביכול. אף אחד מאיתנו לא מתאר לעצמו באילו חוטים מושכים אותו.

מדוע הוא לפתע רצה לנהוג כך, מדוע חשב כך, מדוע לפתע קרה לו משהו – אנחנו לא מבינים את זה. רק כשאנחנו מתעלים מעל דרגתנו ומביטים על עצמנו מהצד, כאם על הילד, אנחנו נוכל לעבוד בצורה בלתי תלותית עם עצמנו, עם האגו שלנו. אז אנחנו נרגיש כיצד מושכים אותנו בחוטים ויכול להיות שאנחנו בעצמנו נמשוך בהם.

בכך טמונה ההתפתחות שלנו – להגיע לאיזה מצב כאשר לפני שמושכים אותי, אני אמשוך את עצמי. בכך אני מעורר על עצמי את האור, ולא האור מגיע ומשחק איתי. זוהי נקודת מפנה חשובה מאוד בעבודת האדם על עצמו, כשהוא מתחיל לנהל את ההתפתחות של עצמו.

לכך אנחנו בעיקרון שואפים, לקבל לידינו את הכוח המנהל ולנהל אותו בעצמנו. כאשר "האור המקיף" נמצא בידיים שלי אני יכול לעורר אותו ובטוח להזמין על עצמי מצידו את הפעולה הנחוצה. אז אני מנהל את הנשמה שלי, אני נמצא בדרגתה. זוהי מטרת ההתפתחות שלנו בקבוצה. כיוון שבעיקרון, הקבוצה בשבילי מסמלת נשמה בצורה ה"גשמית". אם אני מתחבר עם החברים, אני מתחבר עם הרצון הכללי – וזוהי הנשמה.

מתוך שיעור מס' 2 בכנס בנובוסיבירסק, 07.12.2012

ידיעות קודמות בנושא:
לפי חוק השלמות של מערכת אנלוגית 
מריבוי לאיחוד
נשמה אחת לכולם

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest