להתעלות מעל קיום בר-חלוף

שאלה: במה שונים באופן עקרוני החיים בהשגה רוחנית מהקיום הנוכחי?

תשובתי: הקיום הנוכחי הוא לזמן מוגבל, בתודעה מוגבלת ובאפשרויות מוגבלות. כל החיים האלה זו בריחה מייסורים. מאחר ולמעשה אין תענוגים, אז כל הקטנה מעטה של הייסורים מורגשת על ידי האדם כתענוג. איזה תענוג יכול להיות אם האדם כל הזמן מחפש כיצד להגיע לסיפוק, להתמלא, ולקיים את עצמו? איך אפשר לדבר על אושר, כאשר אנחנו נעים כל הזמן לקראת המוות? אינני רואה בכך שום דבר טוב. לכן אינני מבין, מה משמח ולשם מה לנסות להמשיך להתקיים במצב הזה. חכמת הקבלה לא אומרת שעלינו לדחות את המצב הזה, אלא מציעה להתעלות מעליו כדי להשיג נצחיות ושלמות.

שאלה: אנחנו מדברים על הנשמה, על הבורא. מדוע בני אדם כביכול לא שומעים אותנו?

תשובתי: האדם לא מרגיש צורך בגילוי הבורא או הנשמה כי הוא שקוע בדאגות גשמיות. למרות שאנשים מגלים עניין מסוים בנושא, העולם שלנו נבחן מנקודת מבט אגואיסטית לחלוטין ואינו קשור כלל לנשמה האמיתית. יש מעט עניין לשמוע מה אומרים על כך, אבל אין לאדם שום דחף לגלות בתוכו את הנשמה שלו ולהצטרף למערכת הכללית שנקראת "נשמה".

מתוך שיעור וירטואלי, 30.10.2016