להשתחרר משליטת האגו

"ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגויים אשר סביבתיכם מהם תיקנו עבד ואמה… והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה לעולם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך" (ויקרא, פרשת "בהר", כ"ה, מ"ד-מ"ו).

התורה מסבירה כל מיני מצבים אגואיסטיים שונים, אותם אנחנו עוברים. אחד מהם, הוא ההימצאות בעבדות תחת האגו שלנו.

אנחנו לא צריכים לתפוס את מה שמספרת התורה כסיפור על יחסים הדדיים בין בני אדם, מפני שבעולם הזה היחסים ההדדיים בינינו ממומשים באופן אוטומטי, בהתאם למה שטמון בנו על ידי הטבע. בתורה מדובר רק על מצבים, שמופיעים בתוכנו.

התורה פונה אישית לאדם. ואותם המצבים שאנו עוברים, או כעבדים של הרצונות שלנו או כאזרחים חופשיים של הרצונות שלנו, או כמנהיגים, כמנהלים, בוראים של הרצונות שלנו, מהווים תוצאה של ההתפתחות שלנו, כלומר עד כמה אנחנו מסוגלים להתעלות מעל לאגו שלנו.

זה הכול קטגוריות רוחניות ביחס לאגו. חוץ מרצון אין שום דבר.

שאלה: במקרה כזה, מיהו משה?

תשובתי: משה היא הנקודה העליונה ביותר של הרצון שנולדה בתוך האגו, ואחר כך פורצת מתוכו ויכולה למשוך אחריה את אותם האנשים (הרצונות) שמסוגלים ללכת במהירות אחריה.

משה לא יוצא לבדו מתוך האגו. כי לאחר ארבעים שנה שאותן העביר אצל יתרו, הוא יכול היה שלא לחזור חזרה. אבל הוא חזר למצרים, מפני שכאן נשארו אחיו. אפילו פרעה מציע לו לעזוב את מצרים יחד עם אהרון. אבל פרעה לא רוצה שמשה ייקח ממנו את אותו החלק (את ישראל), שבאמצעותו הוא התעשר, מאחר וקיבל דרכו את האור. לכן הוא לא רוצה לשחרר את העם. ואילו למשה, נקודת ההשפעה עצמה, הוא מרשה ללכת: אתה כביכול גם כך לא שייך למצרים. ארבעים שנה לא היית כאן ופתאום שוב הופעת.

באופן כזה, עבדים, פרעה, משה, יוסף, הם הכול רצונות שמביעים את היחס של האדם כלפי האגו שלו, שנקרא מצרים. אבל העיקרי שבהם, הוא פרעה.

כשאני מוציא את העם שלי (את הרצונות שלי) מתחת לכוונה למען עצמי ומעביר אותם לכוונה למען הבורא, אני יוצא מחוץ לגבולות מצרים, מעבר לגבולות המעגל שבתוכו מולך פרעה. ומחוץ למעגל הזה מולך הבורא.

לכן אני צריך להוציא משם את הרצון שלי. כי הוא יכול להיות או תחת שליטת פרעה, או תחת שליטת הבורא. לשם כך אני צריך ליצור בתוך מצרים תנאים שמאפשרים לי להוציא את הרצון הזה החוצה, כדי שהוא יסכים ללכת בעקבותיי.

אני צריך להחליש את ההשפעה של פרעה על הרצונות שלי, וזה אומר לתת להם עשר מכות. אני צריך למקם את הרצונות (את העם) בתוך כזה חושך, כדי שהם לא ייראו בחיים שלהם שום הצלחה ופתח לאור. רק אז אני יכול לאסוף אותם ולהוציא מתחת לשליטת פרעה. וזה נקרא חציית ים סוף, המעבר של הגבול מאגואיזם לאלטרואיזם.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 12.11.2014