קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
אנחנו צריכים לגלות במוח ובלב מקום לדאגה אמיתית. כל שאר הדאגות צריכות להפוך עבורי למאולצות. אני חי בעולם שלנו ודואג לענייניו לפי הצורך והנחיצות, אך הדאגה האמיתית והנסתרת שלי, היא לעיקר. הרי אני אדם שרוצה להשיג משהו. משהו שיקר בעיניי יותר מהמשכורת וההכרחיות. אנחנו צריכים לייחס לזה חשיבות רבה יותר מאשר לשאר תהפוכות החיים.
אני יכול לעבוד, לעשות קניות, לבקר באירועים נעימים או לא נעימים. זה לא משנה. העיקר זה שבלב ובמוח יהיה לי מקום, שבו אני רוצה להתעלות. ואם מקום כזה קיים, אז אני צריך לצרף לדאגה הזאת, שאין מנוס ממנה, את החברים שלי. כשאנחנו חושבים זה על זה, תומכים זה בזה – זוהי הקבוצה. כל אחד דואג שגם לאחרים יהיו אותן המחשבות, אותן הדאגות. אני רוצה שהם ידאגו לעיקר, ואז גם אני אדאג לזה.
הדאגה המשותפת שלנו, היא בניית הכלי הרוחני, הרצון הנכון, העלאת הבקשה לתיקון. כשהיא תצבור מספיק עוצמה, גם בכמות וגם באיכות, אז ברשת הזאת שנמתחה בינינו, אנחנו נגלה את מה שאנחנו רוצים, את המציאות העליונה, ונרכוש כוחות, בריאות, ביטחון, שגשוג…
הרי היום העם היהודי מסתמך יותר על מזל, מאשר על יסוד ובסיס מוצק. ובינתיים, יש לנו כלי מיוחד, שבזכותו אנחנו יכולים לסלק מאיתנו את כל הבעיות והדאגות, את כל השונאים. אצלנו ורק אצלנו קיימים המפתחות להצלחה ולחיים הטובים עבור כולם. ולכן, דווקא בגלל זה, כל העולם והשכנים שלנו אינם נותנים לנו מנוח.
נתנו לנו הזדמנות, ואם רק נשיג ערבות, אז האיחוד שלנו יהפוך למרכז של הטוב. אז בואו נעשה את זה יחד בשמחה, מתוך דאגה הדדית.
מתוך שיעור מס' 1 בכנס הקבלה באכזיב, 01.09.2011
ידיעות קודמות בנושא:
אל העולם, עם האור
הדגש העיקרי של הערבות
ערבות כתנאי לחיים
