קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: איך אני יכול "לנקות" את עצמי מכל הדאגות, שנובעות מחיי הפרטיים ולהתמקד בעבודה הפנימית רק כלפי מרכז הקבוצה?
תשובתי: זו שאלה של אדם שמבדיל בין החיים הפרטיים שלו – העבודה שלו, הבית, המשפחה – לבין הקבוצה, כלומר בין הגשמיות והרוחניות.
אנחנו בסך הכל נמצאים בתוך הרצון לקבל, שבתוכו אנחנו מרגישים את כל המציאות. הרצון הזה מתחלק להרבה אופנים, לד' בחינות, שבהם אנחנו מרגישים את כל המציאות שמחולקת ל"דומם", "צומח", "חי" ו"מדבר". אנחנו חיים רק בתוך הרצון, ומה שמתעורר בתוכו אנחנו מרגישים – "זה החיים והעולם שלי". אנחנו לא מסוגלים להרגיש שום דבר מחוץ לרצון הזה, לא לחשוב ולא להבין. הכול מתרחש רק בתוכו.
אם אני מבין את זה ומייצב את עצמי בצורה כזאת, אז יוצא שכל החיים שלי הם סדנה בלתי פוסקת, ולא רק שעה אחת בשבוע כשאני מגיע במיוחד לדיון. כי בסדנה אני משקיע יגיעה כדי להשיג בעזרת הסביבה הנכונה מציאות יותר אמיתית, שבה אני ארגיש את המקור והשורש של המציאות, את הכוח העליון, את הבורא.
כאן הכול תלוי עד כמה אני יכול להתקשר עם הסביבה הנכונה. בסדנה קל יותר לעשות זאת, כי אני רואה את כל החברים ממש לפניי. אבל אני יכול גם לתאר את עצמי במצב הזה כל הזמן. ואם אני מבצע עבודה כזאת במשך כל השבוע, אז בסופו של דבר אני ארגיש שבכל זאת יהיה הבדל כשאנחנו נתאסף יחד באופן ישיר לצורך החיבור. אני אראה, שהחיבור שמורגש במשך כל השבוע שנוצר בסדנה, הוא שונה במהות, באיכות, בדרגת האיחוד.
לכן, רצוי שכל הזמן אני אתאר את עצמי שנמצא בתוך הרצון לקבל שמצייר לי את המציאות בצורה של העולם הזה, ודרך המציאות הזאת אני אחפש את המקור שלה שמושג דרך מרכז הקבוצה.
מתוך שיעור בנושא "שיחה על הסדנה", 24.05.2012
ידיעות קודמות בנושא:
הפגישה נקבעה במרכז הקבוצה
ההצטלבות של כל הרצונות
פריצה לרב מימדיות
