קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
בעל הסולם, מאמר "החרות": "למשל, חטה שנרקבה באדמה, ובאה לבחינת זריעה של חטים. הרי המצב הרקוב הזה, מכונה בשם "מצע". כלומר, שיש להבין כאן שמהות של חטה, פשטה צורתה הקודמת שהיתה לה, דהיינו, צורת החטה. וקבלה בחינה חדשה, בתמונת חטה רקובה, שהוא הזרע הנקרא "מצע", הערום מכל צורה".
מדוע החיטה של הבחינה הקודמת אינה נקראת "מצע"? – מפני שעדיין יש לה צורה משלה והיא לא מהווה את השורש של המצב הבא. גרגיר החיטה חייב להירקב, להפוך ל"כוח", לפוטנציאל של המצב הבא, ורק ממנו יוכלו לצמוח חיטים חדשים. משמע, שבאמצע חייב להיות מצב של ריקבון.
שאלה: מה משמעותו של הריקבון הזה?
תשובתי: איבוד הצורה הקודמת, כדי לקבל את הצורה הבאה. אי אפשר אחרת. כך כתר הופך למלכות, שגדלה לכתר חדש, וכך שוב ושוב.
שאלה: לְמה צריך האדם לשאוף בעבודתו: לאיבוד הצורה הקודמת או לרכישת הצורה החדשה?
תשובתי: לקצב ההתקדמות. להעלאת התדירות של שינוי המצבים. ובכל פעם אני שואף לצורה חדשה. אפילו אם בדרך אליה נמצאת בחינת ריקבון, זה לא משנה לי. אני מבין שזה הכרחי.
למה אנחנו הולכים כל יום לישון? לא חבל לנו על השעות שהולכות לאיבוד מהחיים? אבל אנחנו יודעים, שללא השינה, הבלבול של היום שעבר לא יסתדר בראש בתוך ה"מדפים" וה"מגרות". כל מה שחוויתי צריך לעבור עיבוד, מיון ואחסון. רק אז אהיה מוכן לעבודה חדשה ולתפיסה חדשה.
שאלה: איך אפשר להגביר את הקצב?
תשובתי: בעזרת הסביבה, שמייצבת בתוכי את הרצון הנכון.
שאלה: ותמיד צריך לשאוף למצב הבא?
תשובתי: תמיד צריך לשאוף ולהשתוקק לאיחוד של ישראל, אורייתא וקוב"ה. וזהו המצב הבא. בכל פעם האיחוד הוא אותו האיחוד, רק במדרגה גבוהה יותר, עוצמתית יותר, "עסיסית" ואיכותית יותר: אני, הקבוצה, ובתוכנו כוח ההשפעה הכללי, הבורא.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "החרות", 15.12.2011
ידיעות קודמות בנושא:
להסתכל אל תוך השורש
לרדת כדי לרכוש רצון חדש
מה נשאר מהתפוח?
