לגשש מבעד לעצמנו

בדיקה של המצבים הרוחניים שלנו יכולה להיות רק בבדיקת הקשר בין האדם לקבוצה. במטרה לאפשר לנו להתפתח נכון בקבוצה, הבורא נותן לנו הרגשת של הימצאותה של רשות עליונה כלשהי, אך הוא עצמו נשאר נסתר כדי שבאמצעות החיבור נוכל ליצור את הדגם שלו. על ידי גילויו והסתרתו לסירוגין, הוא מעורר בנו צורך לגלות אותו דווקא מתוך הסתרתו בנקודת החיבור בינינו.

איננו יכולים לראות את הבורא מראש, כמו כל מטרה בעולם הזה. עלי ידי הסתרתו, הבורא מאפשר לנו לבנות את דמותו מחקירת התכונות "שלי ושל הקבוצה", כמו "שלי ושל הבורא". אנחנו מגלים ומעריכים אותו, מפלסים את הדרך אליו, ממששים ויוצרים משהו שאינו ידוע לנו. בהדרגה אנו מעצבים בתוכנו מערכת רוחנית, משתמשים ברצון שלנו ובכוחו של הבורא – האור, ומהם נוצרת בתוכנו דמותו של הבורא.

כיון שאנו יוצרים אותו בתוכנו מתוך חושך ללא דוגמא גלויה לחיקוי, אנו מגלים, מבינים ומרגישים אותו, ובאמת נעשים דומים לו. כל המכשולים האכזריים בתחכומם, מהווים תרגול שהבורא תכנן עבורנו, כמו מורה המנחה את תלמידיו. אנו בונים בנו מערכת הפעלה של השפעה, מערכת של מסך ואור חוזר. דווקא הודות לדחייה אנו משתווים בתכונות לבורא. כך בהדרגה האדם הופך לאדם, שדומה לבורא.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 14.9.2010

רשומות קודמות בנושא:
כיצד לצעוק כדי ישמעו אותי?
הסתרה למען הצלה
מ-3 עד 5 שנים: טיסה נורמאלית