לבטל את הגבולות בתוכי

"ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר בעיר אשר לא חמה לצמיתת לקנה אתו לדרותיו לא יצא ביבול" (ויקרא, פרשת "בהר", כ"ה, ל').

בעבודה הרוחנית יש חוקים שאם לא אתקן את התכונות שלי במלואן (7×7=49 תכונות, 49 שנים) אז בשנה ה-50 שוב הן תתחדשנה כולן ואתחיל לעבוד מחדש.

מעניין שלפי חוקי התורה אסור למכור או לקנות שום דבר לתקופה של יותר מ-49 שנים. אני יכול לקנות בית, שדה או שדה חרוש לשימוש זמני, ואחר כך הם בכל מקרה חוזרים לבעל הבית. זה אומר, שאותו אדם שיש בבעלותו אדמה/ארץ=רצון, צריך בעצמו לתקן את אותו הרצון ואם הוא "מוסר" אותו, כלומר משתמש בתכונות אחרות לצורך התיקון שלו, אז זה רק מצב זמני.

לכן בעולם שלנו החוקים האלו התגלו בצורה מעניינת מאוד, כי בסופו של דבר הכול חוזר לקדמותו ובעל הבית נשאר בעל הבית. כשכל שבט נכנס לארץ ישראל הוא קיבל את הנחלה שלו, כל החלקות היו מסומנות בצורה ברורה ולאף אחד לא הייתה הזכות לשנות את הגבולות. יתרה מזה, לאף אחד לא הייתה הזכות להינשא לבן שבט אחר.

אבל אנחנו צריכים להבין שבתורה לא מסופר על בתים, כבשים או עבדים, אלא על חוקים רוחניים. אם עם ישראל מתחיל להשתמש בחוקים אלו בצורה פנימית, אז כשיחזור לארץ ישראל, הוא מגלם אותם את החוקים הללו גם בצורתם החיצונית.

שאלה: בתורה נאמר שאם מכרת את הבית, אז כעבור תקופה מסוימת אתה יכול לקנות אותו בחזרה. בשביל מה צריך את התנועה של הזאת קנייה-מכירה?

תשובתי: בסופה של ההתפתחות כולם צריכים להשיג רצון אחד משותף-כללי, ברצון הזה יתגלה הבורא בצורה של זרימה של רצונות, זה לתוך זה, והקשרים ביניהם.

לכן אנחנו צריכים להתחתן, להוליד ילדים, להימצא בינינו ביחסים של קנייה-מכירה, קשרי משפחה וכדומה. כלומר, הקשרים צריכים למלא את כל החברה האנושית בכמות רבה של חיבורים, כדי שכל תכונות ההשפעה שלנו זה לזה תתממשנה, ובזה יתגלה הכוח האחד והיחיד, הבורא.

הערה: כלומר, כל מה שמתרחש בתוכי, קנייה-מכירה, זרימה מרצון לרצון, זה מה שאנחנו רואים עכשיו בעולם…

תשובתי: היום אנחנו מגיעים לזה בצורה ממשית, מפני שאף מדינה, אף אדם, לא יכול להסתדר ללא שימוש בעולם כולו. אם ניקח את כל אחד מאיתנו ונראה כיצד הוא לבוש, במה הוא משתמש בביתו, בעבודה, ברחוב, אז נראה שאנחנו מקושרים לחלוטין עם כל העולם! זוהי התוצאה של ערבוב הרצונות בתוך האדם.

לכן אנחנו קוראים לעולם שלנו גלובלי, אינטגרלי. אנחנו הולכים לקראת מצב בו העולם יתקיים ללא גבולות, ללא ממשלות. כי אם אני תלוי בכל השאר, אז מה הממשלה יכולה לתת לי? אני כבר לא תלוי בה. ממשלות יתחילו למצות את עצמן ולהיעלם.

בסופו של דבר, דווקא יחסים אנושיים, מלאים ותלויים הדדית יאפפו את כל העולם, וכאן אנחנו נצטרך לגלות את זה בהיבט די לא טוב, מפני שעכשיו היחסים בינינו הם אגואיסטיים לחלוטין. אם המערכת מקושרת הדדית, היא חייבת להיות הדדית ובינתיים אין לנו הדדיות.

יוצא, שמצד אחד, אנחנו נמצאים בתנאים אגואיסטיים נוקשים, אבל מצד שני, אותו הכוח שמנהל אותנו וכבר מזמין בנו את התנועה אליו, הוא אלטרואיסטי לחלוטין. אלה הם שני מצבים מנוגדים וכאן אנחנו נצטרך לייצר בתוכנו כמות עצומה של תיקונים.

אנחנו נגיע לכך, שמצד אחד נהיה חייבים לבטל את הגבולות, ומצד שני, נראה שבלתי אפשרי לעשות את זה. באופן כזה, נבין שהעניין הוא לא בגבולות, אלא בנו עצמנו, אנחנו צריכים לשנות את עצמנו, לבטל את הגבולות בתוכנו, כלומר להשמיד את המרחק ביני לבין אחרים. יהיה לנו ברור שאנחנו בעצמנו לא נוכל לעשות את זה. אז יידרש לנו הבורא.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 8.10.2014