דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / לא ברגים, אלא בוראי העולם החדש

לא ברגים, אלא בוראי העולם החדש

מאוד קשה לנו לשנות את הדימויים והגישות שנוצרו אצלנו במשך כל החיים. זה פשוט בלתי אפשרי. אנחנו נשארים עם התפיסה הישנה, ועל אף שנדמה לנו שאנחנו כבר משתנים, שום דבר לא זז. אך אנחנו צריכים עכשיו לשנות את ההסתכלות הישנה לחדשה, בכל העולם. אך מהיכן נוכל לקחת את התפיסה החדשה הזאת, את ההסתכלות האינטגרלית?

נניח שכל העולם ירצה מחר להפוך לרשת קשר אינטגרלית, שבה כל אחד יעבוד במלוא המרץ למען החברה (אומנם אף אחד היום אינו רוצה בזה ואינו מרגיש כך, אבל בואו נחלום). מהיכן נוכל לדעת כיצד לבנות מערכת כזאת, כיצד אנחנו צריכים להיות מחוברים ולפעול בהדדיות? איך אפשר לבנות כזאת מדינה, חברה, תעשייה, מסחר? הרי כל זה חייב להתקיים כל עוד אנחנו חיים בגופים הגשמיים. לכן אנחנו חייבים לארגן את כל מערכת היחסים בינינו על פני כדור הארץ, כדי לספק את ההכרחיות של הגוף הבהמי שלנו.

לצורך זה דרושות לנו המון מערכות. ואיך נוכל לבנות אותן לפי חוקי ההשפעה, כאשר כל אחד יהיה חופשי ודווקא מתוך החופש שלו יפעל בהשפעה מקסימלית כלפי האחרים? איך כל אחד יוכל לדעת מה עליו לעשות ולעבוד במכונה כזאת שמאורגנת בצורה אידיאלית, שבה כל גלגלי השיניים יסתובבו בתיאום? זה נראה כמו איזושהי אוטופיה. כיצד ניתן לבצע מעבר כזה בצורה ריאלית?

אפשר לכתוב כזה רומן, אבל איך אפשר לדמיין באופן רציונאלי את המערכת הכלכלית הנחוצה בחברה הזאת, את מבנה המדינה, המערכת המשפטית, כל המנגנון הזה, מהאלמנטים הגדולים ביותר ועד לברגים הקטנים ביותר? אספקת הסחורות, הדאגה לקשישים, למשפחות, לילדים, לבנייה, לתרבות? לא פשוט לארגן את כל זה, כי הכול הרי צריך לעבוד כמו "פרפטום-מובילה" ללא חומר הדלק המוכּר לנו!

הכול צריך לעבוד על אנרגיה אחרת, על אהבה לזולת. אך מהיכן היא תגיע? אם פשוט יתנו לי אותה מלמעלה, כמו שנותנים לי היום את האהבה לילדים שלי, אני שוב אעבוד באופן אוטומטי, כמו מכונה. אז מה ההבדל? במקום האהבה האגואיסטית, עכשיו "תסובב" אותי האהבה לזולת, ומה אז? מה משתנה?

כלומר אנחנו חייבים שתהיה כאן דווקא פעולה של התנגדות, של התעלות. חייבים להרגיש את שני העולמות הללו, את שני הרצונות הללו, כך שנוכל כל הזמן להתעלות מעל האגו שלנו, שמושך אותנו בחזרה לקרקע.

לא פשוט לבנות מערכת כזאת, לא מספיקה לזה מהפכה אחת שתהפוך אותנו מרובוטים מסוג אחד לרובוטים מסוג אחר. הרי אם היום הרצון האגואיסטי מפעיל אותנו, ומחר הרצון להשפיע יפעיל אותנו – לא יהיה כאן הבדל גדול. זה נקרא להיות "חיוֹת הקודש", שאין להן בחירה כיצד לפעול.

לכן בעל הסולם כתב שצריכים לשבת וללמוד, לרכוש את הידע איך לבנות לא רק את עצמנו, אלא את כל המערכת הזאת, את כל העולם, ושכולנו יחד נעשה את זה, בהתאם למבנה החדש הזה! דווקא הבנייה הזאת עושה אותנו דומים לבורא.

מתוך שיעור על מאמר שבעל הסולם פרסם בעיתון "האומה", 06.09.2011
ידיעות קודמות בנושא:
החינוך לפני הכול
כלכלה לפי נוסחת האיזון
מי שיהיה אינטגרלי – יצליח

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest