דף הבית / חינוך, ילדים / לאזן את הרגש על ידי הידע

לאזן את הרגש על ידי הידע

שאלה: בקורסי החינוך וההשכלה האינטגרליים, אנחנו מציעים ללמד קודם כל את האנשים שאיבדו את עבודתם. רובם מאוכזבים מהחיים, לרבים מהם יש קשיים במשפחה, במימוש עצמי וכן הלאה. הדבר הראשון שבו אנחנו עשויים להיתקל בקבוצה כזאת – זה עלבון, אכזבה, תוקפנות. האם אנשים במצב כזה יוכלו לתפוס מידע כל כך רחוק, מופשט ותיאורטי? ממה כדי להתחיל על מנת למצוא שפה משותפת איתם?

תשובתי: אין לנו ברירה אחרת. אנחנו, בני האדם, מורכבים משני חצאים – לב ומוח – והם צריכים לאזן זה את זה. ואז האדם מתפתח בהרמוניה, ורואה את העולם ואת עצמו בתוך העולם. ייתכן שהוא רואה גם את עצמו וגם את העולם כלא מאוזנים, אך המבט שלו על העולם נעשה פחות או יותר נכון. לכן, אנחנו חייבים לאזן את כל הבעיות של היום, בראש ובראשונה, באמצעות הידע: מהיכן נובעות הבעיות, מה מקורן, מדוע הן נחוצות להמשך ההתפתחות שלנו, לאן בדיוק עלינו להגיע, וכן הלאה.

קודם כל האנשים חייבים לעבור קורסים לימודיים, ולא קורסים חינוכיים, עם עבודות מעשיות ומשחקי מצבים. זה עדיין רחוק. למעשה, העבודה בקבוצות כאלה מתחילה רק כאשר מצבם של הבעיות והמשברים השונים מתאזן. מופיעה בקרב האנשים ההבנה של מהות הבעיות, הם כבר יכולים לדון עליהן, להחליט, להגיע למסקנה כלשהי, לברר את האמת. אך היא מתבררת כאשר הרגשות מתאזנים על ידי הידע.

אם ניקח עכשיו סתם חמישים אנשים מהרחוב ונתחיל לשוחח איתם על בעיות היום-יום, אנחנו ניתקל בחוסר הבנה מוחלט של נקודת המבט שלנו. ודאי שהרגשות גוברים על השכל, ואנחנו לא נגיע לשום דבר.

זה מה שקורה בעולם היום. איננו מבינים את המערכת הכללית של הטבע, את ההתפתחות שלו (ההתחלה, האמצע והסוף של הדרך הזאת) ואת מצב האנושות – המקום שבו אנחנו נמצאים כרגע על ציר הזמן. ולכן אנחנו מודדים את כל זה רק מתוך האגואיזם הקטן והגשמי שלנו, שאינו מאפשר לנו לקבל תוצאה נכונה. יתר על כן, אנחנו מקבלים החלטה לא נכונה לעתיד, ובכך מכניסים את עצמנו למצב קשה עוד יותר. לכן, אין לי שום ספק בכך שאנחנו צריכים קודם כל להתחיל ללמוד.

בדיוק כך אנחנו מתחילים את התקשורת שלנו עם הילדים. אנחנו צריכים תמיד לקחת דוגמא מהיחסים הטבעיים שלנו עם ילדינו. הכול מתחיל מהסברים. הילד מתפתח ומרגיש: אני מרגיש את זה, ואת זה. החינוך הנכון הוא בכך שאנחנו כל הזמן משלימים את הרגשות של הילד על ידי ההסברים והיחס הנכון כלפי מה שהוא מרגיש, וכיצד הוא תופס את הכול. ואת זה צריך לאזן גם אצל המבוגרים. בלי זה לא נוכל להתקדם.

רק במידה שבה הקבוצה מפנימה את המידע הזה, מבינה את הסיבתיות שלו, את השרשרת של סיבה ותוצאה – במידה הזאת היא יכולה להביט על עצמה מהצד. כאשר האדם מתעלה מעל עצמו, הוא מסוגל להבליט בעצמו את ה"אני" שלו ולהסתכל על עצמו ועל החברה מהצד.

כך גם בפסיכולוגיה: מסתכלים על האדם לא כעל אישיות, אלא מהצד, ומשתדלים לתאר אותו כאובייקט פסיכולוגי מסוים. ולאחר שחוקרים אותו, מתחילים, אפילו מבלי להסביר מיהו ומהו, לתת לו עצות מסוימות, הסברים מסוימים. אבל גם הם בעצם בנויים על שיווי משקל כלשהו בין הרגש והידע. בלי זה אי אפשר.

לכן, אנחנו ניאלץ קודם כל ללמד את אותם הקורסים שעליהם כבר דיברנו בשיחתנו הקודמת. זוהי כמות עצומה של ידע. תוך כדי תהליך הלימוד, הידע הזה נספג בהדרגה, והאדם כבר מתחיל לעכל אותו בפנים, יחד עם הרגשות. ואז עלינו להתחיל לחזק את הידע הזה על ידי לימוד מעשי, שעוזר לאדם לאזן בין הידע והרגש.

את ההרגשה הראשונית של המצב הזה האדם יכול לקבל דרך הלימוד הישיר של החומר. עלינו לספר לו על המקור, על האבולוציה ותכונות האגו, ולהגיש זאת בצורה אובייקטיבית לחלוטין, כמו מציאות קיימת כלשהי, שאינה תלויה בנו ואינה קשורה אלינו, כדי שהוא יוכל לספוג את הכול באותה הצורה שזה קיים בטבע.

לאחר מכן, אפשר לתת באותם הקורסים הסבר קטן על עבודת האגו בתוך האדם: כיצד הוא מתגלה בעולמנו, בקשרים עם המשפחה, עם הילדים, עם עצמנו וכן הלאה.

כלומר, הלימוד צריך להתחלק לפחות לשני חלקים, כשאנחנו מציגים את מה שקורה בטבע, ומשתדלים לבטא זאת בשפה מעט יבשה, מדעית, ולאחר מכן, כבר מתחיל הלימוד המעשי, שבו אנחנו מנסים לחקור את הרגשות שלנו על ידי השכל.

והמדע התיאורטי – הוא תמיד שכל. אנחנו חוקרים את עצמנו, ממלאים את עצמנו בידע, בנתונים, בגרפים, בנוסחאות, בתמונות שונות, בבירורי יחסים וכן הלאה, ובהדרגה מוסיפים לכך מעט רגש. כלומר, הלימוד הוא תמיד דו צדדי: "שכל – רגש": רגש בשכל ושכל ברגש.

מתוך שיחה בנושא החינוך האינטגרלי, 13.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
לחבר יחד את כל הידע
התקדמות בצעדים קטנים
חוק ההשכלה הכללית האינטגרלית

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest