דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / לאורך המסלול של האור

לאורך המסלול של האור

כל מה שאנחנו רוצים להשיג למעלה מהטבע שלנו, בכל המאמצים שלנו להבין, להרגיש, להתפעל מהרוחניות, אנחנו משיגים רק בעזרת האור. וכך גם בעולם הגשמי שלנו, במצבים שלנו, כל השינויים מתבצעים רק על ידי האור, שמאיר לנו כל פעם יותר ויותר. אבל הוא מאיר לנו יותר ויותר מפני שאנחנו גדלים בכל פעם ברצון האגואיסטי שלנו.

בכל פעם מתפתחים בתוכי רצונות חדשים, וכך זה קורה לכל אורך החיים שלי, וכן מדור לדור. ועל אף שהאור הוא קבוע, הוא מאיר כל הזמן על רצון גדול יותר, וכתוצאה מכך אני מרגיש בתוכי שינויים יותר ויותר גדולים.

כך אנחנו מתפתחים גם בעולם שלנו, על אף שאיננו מרגישים כאן את האור, ואותו הדבר, כמו שאומרים המקובלים, קורה ברוחניות. כשאנחנו מגיעים לגילוי, אנחנו פשוט מגלים את אותו התהליך שבו אנחנו מתפתחים גם עכשיו. האור מאיר באופן קבוע, כמו שנאמר: "אני הויה לא שניתי", "האור העליון נמצא במנוחה מוחלטת", אבל בנו כל הזמן מתחלפות הרשימות, שיוצאות בשרשרת. כל פעם יוצאים ממנה רשימות גדולות יותר, שעולות בחזרה ממטה למעלה לפי אותו הסדר שבו הן התפשטו ממעלה למטה.

ואם כך הוא הדבר, אז היכן ההשתתפות שלי? אז אני אתגלגל בדיוק כפי שהתפתחתי עד היום, במשך כל אלפי השנים? – לא. המקובלים אומרים שהשלב הזה הסתיים. אם קיבלת רצון להתפתחות פנימית, אתה צריך להשתמש בו אחרת. באיזו צורה? – אתה מזרז את ההתפתחות שלך, משתתף בה באופן אישי. אתה מתחיל להבין ולתפוס את מה שקורה, אתה מנהל את ההתפתחות של עצמך. עכשיו ההתפתחות לא תקרה בלעדיך.

עד היום אתה התפתחת בזכות זה שהרשימות יצאו בשרשרת והתחלפו בזו אחר זו, בכך אתה סיימת את ההתפתחות שלך בדרגות הדומם, הצומח והחי. כל השלבים האלה מומשו בטבע הכללי, בכל היקום, על פני כדור הארץ ובכל האנושות, שגם כן עברה דרגות התפתחות של דומם, צומח וחי.

אבל עכשיו, כשהגיע השלב של מימוש המדרגה האנושית, זה לא יכול להימשך כך הלאה. ההבדל בין הדרגות האנושית והבהמית, הוא בהכרת החיים: "בשביל מה אני חי? מה קורה איתי?" זה אפשרי רק במקרה שהאדם מבצע בכל פעם את העבודה האישית שלו, כשהוא משקיע מאמצים ויגיעה, ובזכות היגיעה מתגלה לו השגה איכותית באותה המציאות שבה הוא קיים: בשביל מה הוא חי, למה הוא חי, למען איזו מטרה.

כל ההשגות האלה שמתגלות לאדם, נקראות "העולם הרוחני", "העולם העליון". ואז אנחנו מרגישים איפה אנחנו נמצאים באמת, איזו מערכת מתגלה לפנינו, כיצד היא מנהלת אותנו, ואנחנו כבר נכללים בחיים שלנו ובקיום בדרגה אחרת, בעולם העליון.

האור נמצא במנוחה מוחלטת. הרשימות מתגלות בכל פעם יותר ויותר. ואם אני לא מממש את הקשר הנכון בין הרשימות והאור, אני מרגיש ייסורים, מחוסר התיאום בין התכונות.

אם כן, זה מאלץ אותי לחפש פיתרון, וזה בדיוק מה שקורה היום עם כל האנושות. והפיתרון מסתכם במציאת הנוסחה: איך עלינו להידמות ולהשתוות לאור. להשתוות עם האור, זה נקרא להשיג את תכונת ההשפעה. איך אנחנו יכולים לרצות להשיג אותה? – בעזרת הקבוצה. ואנחנו יכולים לממש את הרצון הזה, בעזרת האור.

לכן, כשאנחנו קוראים יחד את ספר הזוהר, אנחנו צריכים לחשוב על פעולות האור עלינו: הוא צריך לחבר אותנו, לממש את הרשימות, להעלות אותנו לדרגה עליונה יותר, לעשות אותנו מקושרים יותר זה לזה, לגלות את הנסתר. את כל מה שאנחנו רוצים, אנחנו צריכים לבקש בזמן השיעור.

ודאי שכדאי לכל אחד לברר עד כמה הרצונות שלו מכוונים לפי אותו המסלול שבו נמצא האור. אחרת הוא יכול לבקש משהו הפוך ממה שהאור מתכוון לתת לו. ואז הבקשה שלו, התפילה שלו, תביא למצב ההפוך: לגילוי הרע במקום הטוב.

אז בואו נשתדל לחשוב יחד על החיבור שלנו ועל כך שהאור ישפיע עלינו, יחבר אותנו, ושם נשיג את תכונת ההשפעה ההדדית, שזאת כבר המדרגה הרוחנית. לא משנה מה אנחנו קוראים בזוהר, אלא מה שחשוב זה שאנחנו חושבים יחד על פעולות האור עלינו. לא על עצמנו, אלא על הפעולות שהאור מבצע עלינו.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 01.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
"שיכורים" מהאור
לקראת האור!
אור, בוא אליי!

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest