דף הבית / אהבה / לאהוב מתוך הרגל?

לאהוב מתוך הרגל?

שאלה: אם כל הזמן מתאמנים באהבה לזולת, האם זה יכול להפוך להרגל?

תשובתי: כאן הכול תלוי בהגדרה, מה מחשיבים כדאגה לזולת? אם משלמים לי שכר טוב, אז למה לא? תמורת שכר אני מוכן לעבוד. אני אפילו יכול לדאוג לזולת בהתנדבות, אם אני מקבל מזה רווח, אולי לא בכסף, אלא בצורה אחרת, למשל בתור כבוד. גם כבוד עצמי עובד: אפילו שאף אחד אינו יודע על "טוב ליבי", צניעות מסוג זה יכולה לגרום לגאווה עוד יותר גדולה.

צריך לזכור, שהבירור האמיתי נעשה על ידי המאור המחזיר למוטב. אם אני אתחיל לפעול לפי מה שבא לי, אז לפניי ייפתחו אלפי אפשרויות לסטות מהדרך.

בזמנו אברהם נתן לחלק מתלמידיו (לבני הפילגשים) מתנות מסוג זה: "אם אתם רוצים, בבקשה, תיהנו מאהבה ללא המאור המחזיר למוטב. תהיו ילדים טובים, תתייחסו זה לזה טוב. להתראות". אבל את בחינת החסד האמיתית מהספירות הרוחניות יכולה לסבול רק קבוצה אחת קטנה, שאותה אברהם לקח איתו.

אנחנו צריכים להבין, שאם כבר אנחנו הולכים קדימה, אז לא לבד ולא לפי השׂכל שלנו. דווקא המאור המחזיר למוטב, צריך בכל צעד ושאל, פעם אחר פעם לברר את הדרך שלנו. אני עושה צעד קדימה רק לאחר שהמאור האיר לי והראה לי את הדרך, ולא חשוב איך הוא מאיר לי, הפוך או ישר. העיקר זה לא לפעול לבד, לפי ההיגיון והשׂכל שלנו.

שאלה: האם יכול להיות שלא לבד, אלא יחד בקבוצה, אנחנו יכולים להפוך "להרגל" את הדאגה לחברים?

תשובתי: בקבוצה נכונה, אף פעם. להיפך, אתם תראו, שמאחורי כל עלייה מגיעה נפילה עוד יותר גדולה. לא יהיה שום הרגל, בדרך מחכים לך כאלה "נענועים", שמבלבולים משותפים אתה תשכח את יום האתמול…

מתוך שיעור על המאמר "מתן תורה", 21.10.2012

ידיעות קודמות בנושא:
הפספוס שלנו
האהבה אינה יכולה להפוך להרגל
"לאהוב את הזולת" או "לדאוג לו"?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest