כשהשאול הופך לגן עדן

"ויהי ככלתו משה לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם: ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש: וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל: וכל בני ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן תבלענו הארץ: ואש יצאה מאת ה' ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת" (קרח, ט"ז, ל"א-ל"ה).

שאלה: מה זה אומר "לרדת חיים שאולה"?

תשובתי: אם אתה נמצא לגמרי ברצונות האגואיסטיים שלך, אז אתה מרגיש באופן ברור את ההופכיות של הרצונות האלה לבורא, וזה שׂורף אותך כמו אש. אתה מרגיש בושה, אפסיות, ניגודיות מוחלטת ולא יודע מה לעשות עם הרצונות האלה, עד כדי כך הם בוערים בתוכך. וזה נקרא שאוֹל. כי שאול – גיהינום, זו הבושה. לכן "לרדת חיים שאולה", מסמל להרגיש בושה עזה, אבל זהו התיקון ההדרגתי. בתוכנו כל הזמן מופיעים רצונות ותכונות שאנחנו מתביישים בהם. אבל מה שמתרחש בדרגה הגשמית, לא קשור כלל לְמה שהתורה מדברת עליו. הבושה הרוחנית זה הדבר הנורא ביותר. זה באמת שאוֹל.

שאלה: נאמר שכל בני ישראל נסו מהצעקות של אלה שירדו שאוֹלה, כך שאמרו: "פן תבלענו הארץ!". מה הם הרצונות האלה?

תשובתי: כל שאר התכונות של האדם מרגישות איך הוא עובר עכשיו מצב של היטהרות, ומקבלות מזה חיזוק והתעלות מיוחדים. אש הבושה פועלת ומשפיעה על הכול ולכל הצדדים, כי אנחנו בתוכנו זו מערכת אינטגרלית אחת. יוצא שבושה רוחנית זה העיקר. היא יצרה את המלכות, את צמצום א' ואת כל המערכת שבנויה רק על הרגשת הבושה. 

"מדרש רבא" על פרשת קרח מספר שבגיהינום יש שבע מדורים והעמוק ביותר מהם נקרא שאול. והרשעים האלה נפלו דווקא לשאול. לפי רצונו של הבורא, האדמה פצתה את פיה בקרקעית עמוקה של השקע, כדי שההשפעות ההרסניות של השאול לא יהרסו את העולם. מדובר על התרחקות מירבית בין משה וקרח. אבל אחר כך מתרחש תיקון ושום דבר לא נשאר בפנים. השאול עצמו הופך לגן עדן! כי למעשה הרע לא קיים. כל האויבים הם אלו שמשתוקקים לבורא. לכן השאול הופך לגן עדן, בדיוק כפי שהר סיני הופך להר קדוש. וכל השנאה שלו, המוגדלת פי 620 (תר"ך) פעמים, הופכת להר של קדושה, שבפסגה שלו, שם, איפה שמקודם הייתה הצטברות מירבית של השלילי והאגואיסטי ביותר שרק יכול להיות קיים בטבע, האדם נפגש עם הבורא.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 20.5.2015