קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
(למתקדמים)
שאלה: כבר מספר שבועות קיימת איזו תחושה קשה של חוסר סיפוק מהפיגור בהפצה. הרגשה כאילו אתה מאחר לרכבת. התחושה של להיות חלק מחיי הכלי העולמי חסרה בצורה קטסטרופלית.
מתעורר בי כעס וחוסר סיפוק ביחס לחברים, לקבוצה, משום שאנו (אני) ניגשים להפצה עם איזו עצלות, איטיות ולא מספיקים אחרי העולם. אני מלא קנאה כלפי החברים האחרים, כלפי הקבוצות האחרות, כשאני רואה את השתתפותם האקטיבית בתהליך ההפצה. מתעורר רצון עז להשתתף באופן פעיל בפעולות שלהם, להתכלל בעסקים שלהם ולא בפעולות של הקבוצה, שנראית כבר כלא עונה לדרישה הפנימית להפיץ. יש רצון ליתר השתתפות, רצון להתחבר עם כל העולם.
מה לעשות עם התחושות האלה, איך להשתמש ברצונות האלו, איך לממשם? איך לבנות את היחסים שלך בקבוצה במקרה כזה?
תשובה: כמה יפה היא תחושת הקנאה במעשים טובים – היא מביאה לגדילה ולהצלחה! צריך לפחד לאבד את התחושה הזאת! והכעס על עצמך ועל הקבוצה- עוד יותר משובח. כמה אנרגיה זה נותן!
