דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / כל החיים, זה תיאטרון

כל החיים, זה תיאטרון

שאלה: למה אנשים אוהבים להיזכר באירועים שהם חוו בעבר, גם אם הם אירועים טראגיים?

תשובתי: אם האירוע נעלם בעבר, אז הוא מפסיק להיזכר כפעולה פיזית, הוא משאיר אחריו רק חוויה רגשית. וחוץ מזה, לאדם מופיעה הזדמנות להבין את מה שהתרחש, להרגיש את זה לעומק.

אנשים אוהבים לקרוא סיפורים, לשמוע שירים שמזכירים להם ניסיונות ואירועים קודמים, לחלוק בזיכרונות של מה שחוו במחנות של סטאלין או במחנות ריכוז, שמהם הם הצליחו להינצל בדרך נס.

הם נזכרים באהבה שלא חלקו עם מישהו, על פרידה מאהובים, כלומר על כל מיני דרמות של חייהם. אבל אחר כך כל זה מומתק, מפני שכך מסודרים החיים שלנו. כל החיים, הם תיאטרון. להבנה כזאת אנחנו מגיעים בסוף חיינו, מסכימים, רואים שזה כך, ולכן מסתכלים על כל החיים שעברו כעל הצגה תיאטראלית.

אנחנו מוכנים להפסיק להצטער בקשר לעבר, בכך שמבינים, שכך היה צריך לקרות. ההצגה הסתיימה, הפרגוד יורד והחיים האלה מסתיימים.

לכן, התיאטרון יכול ללמד אותנו הרבה. אם זה באמת בימוי טוב, אז אנחנו מוכנים לשלם הרבה כסף עבור הכרטיסים, וזמן רב לפני כן מתכוננים ללכת לתיאטרון כמו לאירוע מיוחד.

במשך שעתיים, כל עוד נמשכת ההצגה, חולף לפנינו שלב שלם של החיים עם המוסר שנובע ממנו. אנחנו רואים מצבים מהחיים שעליהם יכולים ללמוד ולהסיק לעצמנו מסקנות, בכך שמתארים את עצמנו במקום השחקנים. בתיאטרון יש פוטנציאל חינוכי גבוה מאוד, השאלה היא רק, איך להשתמש בו בצורה נכונה.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 379, 22.05.2014

ידיעות קודמות בנושא:
פלא תיאטרלי
פעם, לפני שירדנו מהעצים…
שיחה על תיאטרון

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest