כיצד נזכה באהבת האנושות?

הערה: היום האנטישמיות שינתה את פניה. אם מקודם היה מדובר ביהודים, אז עכשיו מדברים בעיקר cמדינתם. מלחמת העולם השנייה והמשטר הנאצי פקפקו וערערו ברעיון האנטישמיות, מפני שעכשיו האנטישמיות מזוהה אך ורק עם אושוויץ, בוכנוולד וכולי.

תשובתי: זה לא מפריע לאף אחד. אין שום בעיה לחזור על אותו התסריט שהיה בזמן מלחמת העולם השנייה. וזה שעכשיו האנטישמיות מכוונת נגד מדינת ישראל, זה רק כיסוי נטו. אנחנו הרי רואים כיצד בכל המדינות שבעולם, תחת המסכה הזאת, מתרחשים נאומים והתגרויות נגד היהודים שחיים שם.

הערה: אבל היום כבר אף אחד אינו יכול לקרוא בגאווה שהוא אנטישמי.

תשובתי: עוד מעט גם זה יהיה פופולארי, וכל מיני אריסטוקרטים יעלו בזה את התדמית שלהם. בין אנטישמיות ושנאה כלפי מדינת ישראל אין שום הבדל. הכול תלוי רק בשאלה: האם זו בעיה פוליטית או חברתית? והם מקושרים הדדית.

הערה: בשנת 2014 נערך משאל בין לאומי נוסף על היחס למדינות העולם. בין המון השאלות, הוצע לומר איזו מדינה מהווה את הסכנה הגדולה ביותר בעולם. ישראל עקפה את איראן ברוב הסעיפים, ומצאה את עצמה במקום הראשון!

תשובתי: אני שמח לשמוע את זה. אנשים בתת-מודע מבינים מאיפה נובע הכוח שמסוגל לשנות את עתידם. זה טוב מאוד, זה אומר שאפשר להסביר להם, למה קיימת בהם כזאת קביעה פנימית לא הכרתית. כשאני מעלה את הנושא הזה בהרצאות שלי בחו"ל, אני מרגיש על האנשים שהם מתחילים להבין במה מסתכם היחס המיוחד שלהם כלפי ישראל וכלפי היהודים.

למעשה, מעט מאוד אנשים בעולם חושבים על מדינת ישראל ועל מה שקורה שם. לאדם שחי איפשהו בישוב נידח ברוסיה, באמריקה או באירופה, בכלל לא איכפת מהמדינה הזאת. הוא לא אישיות מדינית, אלא אזרח פשוט, לכן היחס שלו הוא לא כלפי המדינה, אלא כלפי העם. יותר נכון, אפילו לא כלפי העם, אלא כלפי אותה הסיבה בה הוא רואה את כל הצרות והבעיות שלו.

הערה: לפני מספר ימים פורסם דו"ח של האו"ם על הזכות של ניהול מלחמה בין ישראל לרצועת עזה. ושוב ישראל נמצאת בפני השאלה: מה לעשות? איך להסביר לעולם, מי צודק ומי אשם?

תשובתי: אין מה לעשות, בכל מקרה העולם יאשים את היהודים. הם יכולים להביא כל מיני טיעונים, ואילו העולם יענה: "אני לא מאמין!".

שאלה: בישראל, ברמה המדינית, קיימת מה שנקרא "מחלקת הסברה". אם היית מנהל את המחלקה הזאת, מה היית מסביר לעולם?

תשובתי: הייתי מסביר לכולם את המשימה, התפקיד, של העם היהודי: בשביל מה הוא נוצר, בשביל מה קיים. העולם צריך לדעת, שבקרב המון מיליארדים שחיו לאורך כל האנושות, הופיעה קבוצה מיוחדת של אנשים, לפי אילו חוקים פיזיים וטבעיים, שמתעלה מעליהם, יש להם גורל מיוחד והם כל הזמן מדגימים לעולם את האפשרות לחיבור ואיחוד, או בצורה נכונה או בצורה לא נכונה. הקבוצה הזאת מראה לעולם לְמה הוא צריך להגיע, למרות שאפילו היא בעצמה לא נמצאת בדרגה הזאת.

שאלה: יחד עם זאת, היא מעוררת מצד אחד, אהדה, ומצד שני, בוז, שנאה, רצון להשמיד אותה. מאיפה כל זה נובע, לְמה צריך להביא?

תשובתי: זה הכרחי שכולם יבינו, שזה לא עם אלא קבוצת אנשים, שצריכה להתאחד בינה לבין עצמה לפי חוק הטבע "ואהבת לרעך כמוך" ולהראות לכולם חיבור נכון ביניהם. האנושות צריכה להגיע למצב הזה, ואז היא תתחיל לעלות למימד הבא. העולם הזה הוא סופי, מוגבל בקיום שלו, והחושים שלנו כבר מיצו את עצמם. אנחנו חייבים לעלות לדרגה הבאה.

על זה מדובר בכל הדתות, שנובעות מחכמת הקבלה: יהדות, נצרות ואיסלאם. זאת ניבאו הנביאים ואנחנו רואים שהכול מתגשם. אנחנו חייבים להסביר לעולם, שאנחנו למעשה מהווים דוגמה לכל העולם, רק שבינתיים היא דוגמה לא מוצלחת. אנחנו חייבים להפוך להיות המורים של העולם, כלומר להתאחד בינינו ובאופן כזה להראות לעולם דוגמה, כיצד אפשר לעשות את זה עם כל העולם יחד. הוא זקוק לזה ודווקא כאן מסתתר המקור לשנאה שלו כלפינו, מפני שאנחנו לא מביאים לעולם איחוד.

אם היינו מצליחים להראות לאנושות, שצריך לחיות כעם אחד עם לב אחד, שבאיחוד ולא באגו מתגלה דרגת הקיום הבאה, מה שנקרא את העולם העליון, אז היינו זוכים לכזאת אהבה, כזאת הכרה, שאין להן שווה בעולם.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "הדור האחרון" מס' 11, 23.6.2015